פרשת כי תצא - גזל בעל הבית

דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.

טעמי מצוות שילוח הקן. רמב"ם: צער בעלי חיים. מדוע משתיקים את האומר "על קן ציפור יגיעו רחמיך". האם יש טעם למצוות. רמב"ן: גזרה להקנות לנו מידות טובות.

זכויות הפועל באכילה בזמן העבודה. אזהרה לפועל שלא יאכל יותר מדי. האם מותר לפועל להעביר את זכויות האכילה לאחר.

'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.

אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.

במלחמה אסור לרחם על אויבים. ברית השלום שכרת אחאב עם בן הדד מלך ארם. החמלה על רשעים אכזריות היא. הדרכה ללוחמים.

'לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה''. טעם האיסור- מחוסר הכרת הטוב. זכירת צרעת מרים. איסור לשון הרע. אגרת הגר'א. מעלת השתיקה. אגרת הרמב'ן.

הסמיכות בין נגע צרעת לחטא מרים. איסור לשון הרע. שכר השותק במריבה.

לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.

אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.

זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.

'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.