חטא המרגלים וחורבן בית המקדש בתשעה באב. תפילות ט' באב. חכמים בוכים ורבי עקיבא שוחק. נבואות אוריה וזכריה. דעתו של רבי יהושע במנהגי אבלות. משיח נולד בתשעה באב.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
'לא תאמץ'. 'לא תקפוץ'. מצוות הצדקה. המפייס את העני בדברים מתברך. 'פתוח תפתח'. עניי עיר אחרת. נתינת הצדקה של מר עוקבא ואשתו. צדקה בפרהסיה. 'די מחסורו'. הלל נתן לעני סוס לרכב עליו.
מדוע מברכים על מצווה מדרבנן "וציוונו". מה מחדשים הסנהדרין. פירוש הציווי שלא לסור "ימין ושמאל". האם יש חובה לשמוע בקול הסנהדרין כשברור שהם טועים. מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע בקידוש החודש.
'והלכת בדרכיו'- ציווי להידמות לקב'ה. רמב'ם: חכם כל שדעותיו בינוניות, חסיד מתרחק מבינוניות. תשובה ממידות רעות. י'ג מידות של רחמים. נושא עוון ועובר על פשע. תפילת רבי אליעזר ורבי עקיבא על הגשם.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
הנהגת ה' בעולם היא בצדק, אנחנו לא יכולים להבין אותה. השלמות היא כשעם ישראל מקיים את התורה בארץ ישראל. אומות העולם רצו לפגוע בשלמות זו ונכשלו. ארץ ישראל נקנת ביסורים ואסור להתייאש מיסורי הגאולה.
עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.
הקב'ה מסתיר פנים כדי להעמיד בניסיון. רבי יהושע בן חנניה והקיסר. המחיצות שבהר סיני. אסתר מן התורה. הרב דסלר במכתב מאליהו. 'ויעמוד העם מרחוק'. תנא דבי אליהו. משל המלך והעבדים.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
מצוות הקהל בסוכות אחרי שנת השמיטה. אברבנאל. משך חכמה. המלך קורא בתורה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה. סנהדרין: 'ואני ואתה ובן ישי'. רבי יוחנן בן ברוקא. רבי אלעזר בן חסמא. רבי יהושע. אור זרוע. עמרם ומרים.
"וילך משה"- לאן הלך משה? רמב"ן: משה הלך להיפרד מהעם. ההבדל בין הנהגת משה להנהגת שמואל. למשה היה דין של מלך. משה רצה להעביר את ההנהגה בצורה מסודרת. משה הלך לברך את העם.
