אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
תפילת משה. מדוע משה לא נכנס לארץ ישראל. חשיבות התפילה. עבודה שבלב. איסור מחשבות זרות בתפילה. תפילת רבי יוסף קארו והאר'י. הדרכות ר' אליעזר, רבנו יונה ומסילת ישרים כיצד להתפלל.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
'עשר תעשר'. תענית: עשר בשביל שתתעשר. מלאכי: 'ובחנוני נא בזאת'. פרקי אבות: 'אל תהיו כעבדים... על מנת לקבל פרס'. אם אין קמח אין תורה. פסחים: 'הכל מודים בעצרת'. ברכת החודש. יראת שמיים. 'נתון תתן לו'.
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. משנה ברורה: האר'י היה שמח בשמחה של מצווה. מהר'ל נתיבות עולם. רבי צדוק הכהן מלובלין רסיסי לילה. תניא: עצבות באה. חזו'א באגרות: אין כל עצב בעולם.
שמיני עצרת. שמחת תורה. סיום הקריאה בתורה בארץ ישראל ובבל. הטעם לקריאת 'וזאת הברכה' בשמחת תורה. ברכת שלמה. קורבן מוסף בשמיני עצרת. בחירת עם ישראל. מדוע מפטירים בספר יהושע.
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
