חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
עקדת יצחק כעונש על כריתת הברית של אברהם עם אבימלך. כריתת הברית של אחאב עם בן הדד מלך ארם גרמה למותו. יפתח נצח במלחמה כנגד עמון כיוון שלא רצה לוותר על שטחי ארץ ישראל.
מדוע יצחק ביקש שעשו יכין לו מטעמים. יצחק רצה לברך מתוך שמחה. יצחק רצה לזכות את עשו במצוות כיבוד אב. יעקב הביא ליצחק בשר, לחם ויין - רמז לקרבנות ולנסכים.
'וייקח מאבני המקום'. יעקב זכה להעמיד שניים עשר שבטים. חלום יעקב. סולם- זה הכבש. אבן השתייה. בית אל. קניית מקום המקדש על ידי דוד. ירושלים הבנויה- עיר שעושה את כל ישראל חברים.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
יוסף הצדיק. פתרון חלומות פרעה. פרעה החשיב עצמו לאל. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד. תפילת יוסף. תפילת דוד. מאה ברכות בכל יום. הברכות נתקנו כדי לזכור את ה'. אברבנאל: יראת אלוקים. חובת הלבבות.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
