חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
קורבנותיהם של קין והבל. כוזרי: מחלוקת קין והבל מי יקבל את ארץ ישראל. תכלית הקורבן לשנות את דרגתו הרוחנית של המקריב. 'זה אלי ואנווהו'. התנאה לפניו במצוות. הידור מצווה. הכנות לשבת.
נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
ברכת יצחק לעשיו ויעקב. כהו עיניו של יצחק. עשיו רימה. אהבה מקלקלת את השורה. רבי אברהם בן אברהם: רצה להחזיר את עשיו בתשובה. לימוד זכות. שמאל דוחה וימין מקרבת. אלישע וגיחזי.
חלום יעקב. הר המוריה. 'סולם מוצב ארצה.. מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו'. 'לחם לאכול ובגד ללבוש'. בית המדרש של עבר. 'הרחב פיך ואמלאהו'. 'כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. רמב'ם הלכות תשובה.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יוסף לא מבייש את אחיו בהתגלותו. המלבין פני חברו ברבים. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. יהודה ותמר. מר עוקבא ואשתו. זהירות תלמידי חכמים בארץ ישראל. הזהרו בכבוד חבריכם. הנהגת רבי ישראל מסלנט.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
