חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
מדוע נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. גדול השלום. ההבדל בין דור המבול לדור הפלגה. ספר התניא - אין לשנוא אדם מישראל. כיצד אפשר לשנוא ולאהוב. אהבת ישראל.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.
שליחותו של אליעזר. יפה שיחתן של עבדי אבות. 'אולי לא תלך האישה אחרי'. המגיד מדובנא. 'השוחד יעוור עיני חכמים'. רב ענן ואליהו הנביא. סדר אליהו רבה. סדר אליהו זוטא. רבי ישראל מסלנט באגרת המוסר.
מדרש איכה: רחל מלמדת זכות על עם ישראל. ירמיהו: רחל מבכה על בניה. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. מר עוקבא ואשתו. רבי אליעזר בן הורקנוס: הזהרו בכבוד חבריכם.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
הבכי של יוסף ובנימין על חורבן בתי המקדש והמשכן. בית המקדש נקרא צוואר. שמואל ודוד מצאו את מקום בית המקדש. המלחמה בשבט בנימין במעשה פילגש בגבעה. מדוע שנאת חינם נקראת כך.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.