'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
שרפת בית המקדש בט' באב. דיני ט' באב. ירושלמי ברכות: בט' באב נולד המשיח ומנחם שמו. שער הכוונות. תפילת נחם. קידוש לבנה במוצאי ט' באב. ילקוט שמעוני. זכריה: צום הרביעי... יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.
מהות הבחירה החופשית. רמב"ם, הלכות תשובה - לאדם בחירה חופשית להיות צדיק או רשע. הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל. כל אדם במעשיו אחראי על עצמו ועל העולם כולו. בחטא עכן נאמר "חטא ישראל" בלשון רבים.
מצוות הבאת ביכורים. ספר החינוך: טעם המצווה. 'והיה כי תבוא אל הארץ'. אור החיים: שמחה בישיבה בארץ ישראל. פרות ארץ ישראל הם סימן לגאולה. חתם סופר: מצווה בעבודת האדמה בארץ ישראל.
על מה נאמר "לא בשמיים היא": רש"י - על התורה, רמב"ן - על התשובה. תשובה גמורה. לימוד התורה של הלל. עושרו של רבי אלעזר בן חרסום. הניסיון של יוסף. תשובתו של רבי אלעזר בן דורדיא. יש קונה עולמו בשעה אחת.
מצוות הקהל בסוכות אחרי שנת השמיטה. אברבנאל. משך חכמה. המלך קורא בתורה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה. סנהדרין: 'ואני ואתה ובן ישי'. רבי יוחנן בן ברוקא. רבי אלעזר בן חסמא. רבי יהושע. אור זרוע. עמרם ומרים.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
