אסור להתגרות בעשיו בגלל כיבוד אב. אסור להילחם עם עמון ומואב בשכר לוט ששתק. שכר לוויה. העיר לוז. נבוכדנצר והאיגרת לחזקיהו. אהרון שמח בגדולתו של משה וזכה לחושן. שכר על מעשה טוב.
מדוע מברכים על מצווה מדרבנן "וציוונו". מה מחדשים הסנהדרין. פירוש הציווי שלא לסור "ימין ושמאל". האם יש חובה לשמוע בקול הסנהדרין כשברור שהם טועים. מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע בקידוש החודש.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. משנה ברורה: האר'י היה שמח בשמחה של מצווה. מהר'ל נתיבות עולם. רבי צדוק הכהן מלובלין רסיסי לילה. תניא: עצבות באה. חזו'א באגרות: אין כל עצב בעולם.
הנהגת ה' בעולם היא בצדק, אנחנו לא יכולים להבין אותה. השלמות היא כשעם ישראל מקיים את התורה בארץ ישראל. אומות העולם רצו לפגוע בשלמות זו ונכשלו. ארץ ישראל נקנת ביסורים ואסור להתייאש מיסורי הגאולה.
החובה לברך מאה ברכות בכל יום. מאה ברכות בכל יום- לעצירת מיתתם של מאה אנשים שמתו משום שלא שבחו ולא ברכו את ה'. ביכורים כהודיה לה'. השלמת מאה ברכות בשבת באכילת מטעמים. הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה- מעל.
'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך'. מצוות עשה מהתורה לברך ברכת המזון. תורה תמימה. ברכת התורה. ספר החינוך. שפת אמת. רבי יוסף יעבץ. חסדי ה'. דגל מחנה יהודה. הזהיר בברכת המזון.
השכר הכתוב בפרשת "והיה אם שמוע". המחלוקת בין רב ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי. ההבדל בין פרשה ראשונה לפרשה שניה בקריאת שמע. האבן שהעלה רבי חנינא בן דוסא לבית המקדש. מותו של רבי עקיבא.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
אור החיים: הסיבה לייסורים. פירוש הבעש'ט והגר'א לפסוק 'מוסר ה''. ארבעים יום בלי יסורים. מה נחשב לייסורים. רבי שמעון בר יוחאי: שלוש מתנות טובות. כשחלה רבי אליעזר. כרובים מעורים זה בזה.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים. זוהר: יראת ה' היסוד לכל התורה. רמב'ם: אהבת ה' ויראת ה'. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד כלל גדול בתורה.
