'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
מי ראוי להיות דיין. מדוע לא מוזכר יתרו בפרשה. מהי התוכחה במינוי הדיינים. תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלים גם את רבו. לאבל אסור ללמוד תורה. מעלת הלימוד ישירות מהרב. מעלת רבי בגלל שראה את רבי מאיר.
ספר הישר. 'ועשית הישר והטוב'. פשרה ולפנים משורת הדין. מהרש'א. דין בר מצרא. רמב'ם הלכות שכנים. חתם סופר. הסיבות לחורבן ירושלים. ירושלים חרבה על שדנו בה דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין.
מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים. זוהר: יראת ה' היסוד לכל התורה. רמב'ם: אהבת ה' ויראת ה'. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד כלל גדול בתורה.
'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. רש'י: לא לחקור אחרי העתידות. 'התהלך לפני והיה תמים'. התמימות במתן תורה. בא דוד והעמידם על אחת עשרה. חזקיהו וישעיהו. בהדי כבשי דרחמנא. וכל מאמינים.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
המעמד בהר גריזים ובהר עיבל. 'ברוך האיש'. 'ארור האיש אשר לא יקים'. הגבהת ספר תורה. ההבדל בין ידיעה לראייה. חטא העגל. שכר המלמד אחרים. רבנו יונה. מעשיו מרובים מחוכמתו. קבלה לקיום המצוות.
'הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו'. הרבים נענשים על החטאים הגלויים. רבנו יונה: יהודי מצווה לדאוג שכולם יעשו את עבודת ה'. מצוות התוכחה מדין ואהבת לרעך כמוך. מי שלא מיחה. מי שקדח חור בתאו.
"וילך משה"- לאן הלך משה? רמב"ן: משה הלך להיפרד מהעם. ההבדל בין הנהגת משה להנהגת שמואל. למשה היה דין של מלך. משה רצה להעביר את ההנהגה בצורה מסודרת. משה הלך לברך את העם.
'ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו'. עונשם של הגויים. הנקמה בגויים תביא את העולם לתיקונו. 'מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום'. שיפלותם של ישראל חילול שם ה'. מטרת הגאולה היא לקדש את שם ה'.
זבולון עסק במסחר ופרנס את יששכר שלמד תורה לזכות שניהם. סוטה: הסכם הלל ושבנא אחיו. יומא: לימוד התורה של הלל. זבחים: הסכם שמעון ועזריה. יומא: הלל , אלעזר בו חרסום ויוסף מחייבים את ישראל. שמחת תורה.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
