'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
אסור להתגרות בעשיו בגלל כיבוד אב. אסור להילחם עם עמון ומואב בשכר לוט ששתק. שכר לוויה. העיר לוז. נבוכדנצר והאיגרת לחזקיהו. אהרון שמח בגדולתו של משה וזכה לחושן. שכר על מעשה טוב.
ספר הישר. 'ועשית הישר והטוב'. פשרה ולפנים משורת הדין. מהרש'א. דין בר מצרא. רמב'ם הלכות שכנים. חתם סופר. הסיבות לחורבן ירושלים. ירושלים חרבה על שדנו בה דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
'עשר תעשר'. תענית: עשר בשביל שתתעשר. מלאכי: 'ובחנוני נא בזאת'. פרקי אבות: 'אל תהיו כעבדים... על מנת לקבל פרס'. אם אין קמח אין תורה. פסחים: 'הכל מודים בעצרת'. ברכת החודש. יראת שמיים. 'נתון תתן לו'.
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. משנה ברורה: האר'י היה שמח בשמחה של מצווה. מהר'ל נתיבות עולם. רבי צדוק הכהן מלובלין רסיסי לילה. תניא: עצבות באה. חזו'א באגרות: אין כל עצב בעולם.
זבולון עסק במסחר ופרנס את יששכר שלמד תורה לזכות שניהם. סוטה: הסכם הלל ושבנא אחיו. יומא: לימוד התורה של הלל. זבחים: הסכם שמעון ועזריה. יומא: הלל , אלעזר בו חרסום ויוסף מחייבים את ישראל. שמחת תורה.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
