ספר דברים פרשת דברים - מידת הענווה

מי ראוי להיות דיין. מדוע לא מוזכר יתרו בפרשה. מהי התוכחה במינוי הדיינים. תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלים גם את רבו. לאבל אסור ללמוד תורה. מעלת הלימוד ישירות מהרב. מעלת רבי בגלל שראה את רבי מאיר.

'השמר לך ושמור נפשך מאוד'. מעשה בחסיד אחד. מהרש'א. פרקי אבות. רמב'ם הלכות רוצח. מכשול שיש בו סכנה. מנחת חינוך. מנורת המאור. מגן אברהם. מחצית השקל. פלא יועץ. רבי חנינא בן דוסא. תורה תמימה. חיד'א.

ברית בין הבתרים. גבולות ארץ ישראל. מצוות כיבוש הארץ ויישובה. כיבוש הארץ דוחה שבת. איסור יציאה מהארץ. חביבותה של ארץ ישראל ושכר הישיבה בה.

'בנים אתם לה' אלוקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת'. רש'י: אתם ראויים להיות נאים. רמב'ן: הקב'ה עושה לטובה. רחמי אב על הבן. רבי מאיר: בין כך ובין כך אתם קרואים בנים. אבינו מלכנו.

טעם מצוות 'עגלה ערופה'. האחריות המוטלת על הזקנים והשופטים.

במלחמה אסור לרחם על אויבים. ברית השלום שכרת אחאב עם בן הדד מלך ארם. החמלה על רשעים אכזריות היא. הדרכה ללוחמים.

לימוד בקיאות קודם ללימוד בעיון. האמוראים היו חוזרים על החומר הנלמד ואחר כך נכנסים לשיעור. אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה ואחד. גדולה מעלת רב יוסף - 'סיני', ממעלת רבה - 'עוקר הרים'.

'הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו'. הרבים נענשים על החטאים הגלויים. רבנו יונה: יהודי מצווה לדאוג שכולם יעשו את עבודת ה'. מצוות התוכחה מדין ואהבת לרעך כמוך. מי שלא מיחה. מי שקדח חור בתאו.

עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.

"הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום". נקמת בני ישראל במדינים. דברי דוד לגולית. דברי רחב למרגלים. נקמה על הדם ונקמה על החמס. ארץ ישראל מכפרת על הגרים בה.

'ויעל משה... אל הר נבו'. רמב'ן: הקב'ה הראה למשה את מה שלא יכול היה לראות בצורה טבעית. הסבא מקלם: הקב'ה משתדל להמעיט בניסים. יעקב שם אבנים למראשותיו. אהבת ארץ ישראל של משה. השתדלות ושמחה בלימוד תורה.