הסיבות שגרמו לחורבן בית המקדש. חטא המרגלים. העונש על נישואי שלמה עם בת פרעה בסיום בניית בית המקדש. המלאכים ששלח יעקב לעשיו. מלכי בית שני כרתו ברית עם רומא.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
מצוות הבאת ביכורים. ספר החינוך: טעם המצווה. 'והיה כי תבוא אל הארץ'. אור החיים: שמחה בישיבה בארץ ישראל. פרות ארץ ישראל הם סימן לגאולה. חתם סופר: מצווה בעבודת האדמה בארץ ישראל.
'לא בשמיים היא'. תנורו של עכנאי. ראב'ד: 'רוח הקודש בבית מדרשנו'. 'כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו'. מהר'ם בן חביב, 'כפות תמרים'. חיד'א, 'פתח עיניים'. אור זרוע. אבן עזרא- שאלת חלום. שו'ת מן השמיים.
'בעצם היום הזה... עלה אל הר העברים... הר נבו'. 'בא נח'. 'הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים'. אור החיים. רבי חיים שמואלביץ. תפילת משה. ישעיהו. תפילת חזקיהו. תפילת יהושפט.
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
