ירמיהו בן חלקיהו מן הכוהנים אשר בענתות בארץ בנימין. יאשיהו. יהויקים. צדקיהו. 'בטרם אצרך בבטן ידעתיך'. 'לא ידעתי דבר כי נער אנכי'. מקל שקד. סיר נפוח. 'מצפון תפתח הרעה'.
ישראל קודש לה'. כפיות הטובה של ישראל. עבודה זרה שעבדו ישראל הביאה פורענות. פנייה אל ה' בעת צרה בלבד לא תועיל. בקשת העזרה ממצרים לא תועיל. 'זכרתי לך חסד נעוריך'. 'כי שתיים רעות עשה עמי'.
תוכחה על תשובת יהודה שלא הייתה בלבב שלם. קריאה לישראל ויהודה לשוב אל ה'. קריאה לעשרת השבטים לשוב אל ה' ואל ארץ ישראל. אכזבתו של ה' מישראל. וידויו של ישראל על חטאיו.
על ידי תשובת ישראל יכירו העמים בה'. נבואות על חורבן יהודה על ידי האויב מצפון. חטאי יהודה הם הסיבה לחורבן. 'שאו נס ציונה'. 'חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו'.
אין עושי משפט. החטא ועונשו. התכחשות העם ובגידתו בה' ובנביאיו. תיאור ההרס והחורבן שיעשה האויב. סיבת החורבן. העם סכל ואין לב. מעשי הרשעים ועונשם.
ירמיהו מזהיר את העם מפני בוא האויב. הפורענות באה בגלל שהעם לא חוזר בתשובה. בואו של האויב. עבודת ה' של הרשעים מאוסה בעיני ה'. 'וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום'.
ה' קורא לעם לשוב אליו. השכר הצפוי לשבים בתשובה. הביטחון במקדש הוא לשווא. העם עובד עבודה זרה. כעס ה' על עובדי עבודה זרה. רצון ה' הוא שיעבדו אותו ולא שיחטאו ויקריבו קורבנות. 'היכל ה''.
הצער שיהיה למתים ולחיים. תוכחה לישראל הנמנעים מחזרה בתשובה. תיאור החורבן. צער הנביא למראה החורבן. 'שלום שלום ואין שלום'. 'אסוף אסיפם נאום ה''. 'לא עלתה ארוכת בת עמי'.
דור שמידותיו שקרים. על מה אבדה הארץ. הזמנת המקוננות. אין לאדם להתהלל אלא בידיעת ה' ובהליכה בדרכיו. עורלת הלב. 'מי יתנני במדבר מלון אורחים'. 'מי האיש החכם'. 'על עזבם את תורתי'. 'אל יתהלל חכם בחכמתו'.
אין ללמוד מדרך העמים ואין לפחד מאותות השמיים. אפסותם של האלילים לעומת גדלות ה'. נבואה על הגלות ובקשת רחמים בדין. 'שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו'.
ה' מחדש את הברית עם ישראל. ישראל מפרים את הברית בעובדם עבודה זרה. אהבת ה' לישראל הפכה לכעס. ירמיהו נרדף בעירו ענתות.
טענות הנביא נגד הצלחת הרשעים. קינת הקב'ה על שהוא עתיד לעזוב את בית מקדשו ואת עמו. נבואת פורענות על השכנים הרעים של ארץ ישראל. 'מדוע דרך רשעים צלחה'.
נבואת משל אזור הפשתים. נבואת משל נבל היין. ירמיהו קורא לעם לשוב בתשובה בעוד מועד. תיאור ארץ יהודה הסובלת את חבלי החורבן. הסיבות לחורבן ירושלים. 'היהפוך כושי עורו ונמר חברברתיו'.
תיאור הבצורת ותוצאותיה. תפילה ווידוי של העם. תשובת ה' לעם ולנביא. הנביא מתפלל ומלמד סניגוריה על ישראל. ה' דוחה את הסנגוריה. העם חוזר ומתוודה ומתפלל.
נבואת גזר דין קשה על ירושלים. הנביא מתלונן על שונאיו. כעס ה' על העם והעונש הצפוי להם. בקשת הנביא מה' להצילו. ה' מעודד את הנביא. 'אם יעמוד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה'. 'ואם תוציא יקר מזולל'.
איסור הנישואין לירמיהו. האיסור על ירמיהו ללכת למקומות אבל ולמקומות שמחה. נפלאות הגאולה העתידה יעלו על נפלאות יציאת מצרים. איש לא ימלט מן הפורענות. 'חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון'.
'חטאת יהודה כתובה בעט ברזל'. חסרון הבוטח באדם כנגד מעלת הבוטח בה'. הקב'ה משלם לכל אחד כגמולו. תפילת הנביא שיצילהו ה' מרודפיו. חילול השבת בירושלים. קדושת השבת ושכר שומריה.
הנבואות בבית היוצר. האדם ביד ה' כחומר ביד היוצר. ההתנקשות הנוספת בחיי ירמיהו. ירמיהו מקלל את רודפיו ואת שונאיו. 'הנה כחומר ביד היוצר'. 'לכו ונכהו בלשון'. 'הישולם תחת טובה רעה'.
משל הבקבוק ופתרונו. פתח שער החרסית. במות הבעל. 'ולא יקרא למקום הזה התופת וגיא בן הינום כי אם גיא ההריגה'. 'עוף השמיים ובהמת הארץ'. 'ושברת הבקבוק לעיני האנשים'. 'חצר בית ה''.
פשחור הכוהן מכה את ירמיהו ונותנו במאסר. נבואת פורענות של פשחור ועל תושבי ירושלים. ירמיהו מתפלל לה' שיצילו משונאיו. ירמיהו מקלל את יום לידתו. 'ארור היום אשר יולדתי בו'.
צדקיהו מבקש מירמיהו להתפלל על הצלת מלכות יהודה ותשובתו השלילית של ירמיהו. אזהרה לעם שיצילו את עצמם על ידי בריחה אל הכשדים. אזהרה לבית דוד שיעשו צדק ומשפט. איום על ירושלים בגלל ביטחונה המופרז.
מלך יהודה מצווה על דין צדק בארצו. נבואה על שלום בן יאשיהו. יהויקים המלך מתאכזר לעמו. נבואה על יהויכין שיגלה לבבל ולא ישוב ממנה. 'אל תבכו למת ואל תנודו לו'. 'הוי בונה ביתו בלא צדק'.
הרועים הרעים והטובים. נביאי השקר. אזהרה מדברי נביאי השקר. משא ה'. 'הנה ימים באים... ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים'. 'מה לתבן את הבר'. 'הלוא כה דברי כאש... וכפטיש יפוצץ סלע'.
התאנים הטובות והרעות. 'שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר'. 'והשיבותים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרוס'.
העונש המר הצפוי לישראל ממלך בבל. חורבן יהודה והארצות שמסביב לה. נקמת ה' בבל ובמלכה. הנביא משקה את ירושלים ואת הגויים כוס חימה. נקמת ה' בגויים. 'קול ששון וקול שמחה'. 'קול ריחיים ואור הנר'.
נבואת חורבן הבית. ניסיונות הכוהנים ונביאי השקר להרוג את ירמיהו. המשפט. ירמיהו מלמד זכות על עצמו. השרים נחלצים לעזרת ירמיהו. אוריהו. אחיקם בן שפן מציל את ירמיהו. 'מיכה המורשתי'. 'והר הבית לבמות יער'.
'מוסרות ומוטות על צווארך'. שיעבוד העמים לנבוכדנצאר. אזהרה לצדקיהו שיסכים להיות תחת עול נבוכדנצאר. אזהרה לכוהנים ולעם לא לשמוע לנביאי השקר. כלי המקדש יגלו לבבל עד זמן הגאולה. 'בבלה יובאו ושמה יהיו'.
נבואת השקר של חנניה בן עזור מגבעון. תגובת ירמיהו לדברי חנניה. חנניה שובר את המוטות שעל צוואר ירמיהו. מוטות ברזל במקום מוטות עץ. נבואת ירמיהו על מות חנניה. מות חנניה.
איגרתו של ירמיהו לגולי בבל. נביאי השקר אחאב וצדקיהו. איגרתו של שמעיהו הנחלמי אל צפניה הכוהן. נבואת השקר של שמעיה ועונשו. 'ודרשו את שלום העיר'. 'לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם'.
כתיבת נבואות הנחמה על ספר. עת הצרה לאויבים היא עת הגאולה לישראל. פצעי ישראל עתידים להתרפא. הכל ישוב לקדמותו. 'ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'. 'ציון היא דורש אין לה'.
קיבוץ גלויות. בכי רחל. תשובתו של אפרים. סימון הדרך לארץ ישראל. ישוב ארץ יהודה. חידוש הברית. ירושלים תיבנה. 'מצא חן במדבר'. 'קול ברמה נשמע'. 'הבן יקיר לי אפרים'. 'הציבי לך ציונים'. 'אבות אכלו בוסר'.
צדקיהו מלך יהודה. קניין השדה בענתות בארץ בנימין. ירמיהו כלוא בחצר המטרה. חנמאל בן שלום. משפט הגאולה. ספר המקנה. ברוך בן נריה. כלי חרש. תפילת ירמיהו. 'עוד יקנו בתים ושדות וכרמים'.
בנין ירושלים. שיבת השמחה לירושלים. ריבוי הצאן בארץ יהודה. צמח דוד. הברית עם בית דוד ועם בית אהרון לא תופר. ה' לא ימאס בישראל ובמושליו. 'קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה'.
נבואה על סופו של צדקיהו, שחרור העבדים העבריים ושיעבודם מחדש. העונש על השיעבוד המחודש. 'לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חופשים לקרוא דרור איש אל אחיו'.
ירמיהו מזמין את בית הרכבים לשתות יין. הרכבים מסרבים לשתות יין. המוסר מסירובם של בית הרכבים. שכרם של הרכבים. יונדב בן רכב. 'בית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו... כי באוהלים תשבו'.
כתיבת מגילת ירמיהו על ידי ברוך בן נריה. קריאת המגילה בפתח שער בית ה'. קריעת המגילה ושריפתה על ידי יהויקים. עונשו של יהויקים. כתיבת מגילה חדשה.
צדקיהו חוזר ונמלך בדעת ירמיהו. ירמיהו נחלה שנית. משלחת נוספת אל ירמיהו מטעם המלך. המלך צדקיהו בן יאשיהו. שער בנימין. בית הכלא. חצר המטרה. נבוכדנצאר מלך בבל.
שרי המלך מבקשים להמית את ירמיהו. המלך מסכים וירמיהו מושלך לבור טיט. עבד מלך הכושי מוציא את ירמיהו מהבור. ירמיהו מנבא לצדקיהו שייכנע לכשדים ויינצל. צדקיהו מבקש מירמיהו שלא יגלה לשרים את תוכן נבואתו.
נבוכנצאר נכנס לירושלים בט' בתמוז. צדקיהו נמלט ונתפס בערבות הירדן. מלך בבל שוחט את בני צדקיהו ומגלה את צדקיהו לבבל. גלות העם לבבל. נבוכדנצאר מצווה לשמור על ירמיהו. ירמיהו מנבא הצלה לעבד מלך הכושי.
נבוזראדן מאפשר לירמיהו לעזוב את הגולים. ירמיהו בוחר לחזור אל גדליה בן אחיקם. גדליה בן אחיקם מולך על שארית הפליטה. גדליה מסרב לקבל לשון הרע על ישמעאל בן נתניה.
רצח גדליהו על ידי ישמעאל בן נתניה. רצח העולים לירושלים משילה ומשומרון כשהם מגולחי זקן וקרועי בגדים ומנחה ולבונה בידם. שביית שארית העם. מלחמת יוחנן בן קרח בישמעאל לשחרור השבויים. בריחת ישמעאל לעמון.
העם מבקש מירמיהו להתפלל אל ה' ולהדריכם מה לעשות. תשובת ירמיהו להישאר בארץ ולא לרדת למצרים. 'ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה '. 'ונתתי אתכם ולא אטוש'.
שארית הפליטה שבארץ ישראל מסרבת לשמוע בקול ירמיהו ויורדת למצרים. ה' מצווה את ירמיהו להטמין אבנים גדולות במלט בפתח בית פרעה בתחפנחס. נבוכדנצאר עתיד לכבוש את מצרים. עזריה. יוחנן בן קרח. ברוך בן נריה.
תוכחת ירמיהו ליהודי מצרים על שהם עובדים לאלילים. תשובת העם שהם ימשיכו לעבוד עבודה זרה. בעוון עבודה זרה חרבה ארץ ישראל וגלה העם. פורענות על עובדי עבודה זרה. נפילת פרעה וממלכתו.
נבואת ירמיהו אל ברוך בן נריה. 'בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו'. 'יסף ה' יגון על מכאובי'. 'אשר בניתי אני הורס'. 'ואתה תבקש לך גדולות'. 'ונתתי לך את נפשך לשלל'.
תבוסת מצרים בכרכמיש. מלחמת נבוכדנצאר מלך בבל בתוך מצרים. תשועת ישראל אחרי מפלת אויביהם. 'עגלה יפיפיה מצרים'. 'אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל'. 'ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד'.
נבואת פורענות על פלשתים. 'דבר ה' אל ירמיהו הנביא'. 'בטרם יכה פרעה את עזה'. 'להכרית לצור וצידון'. 'נדמתה אשקלון. 'חרב לה''. 'חוף הים'.
חורבן מואב. גבורתה של מואב נשברה וכלתה. סביבות מואב מתאבלות עליה. תיאור השפלת מואב והשמחה לאידה. אבלם של אנשי מואב. קינת ירמיהו על מואב. אויבי מואב יצאו אליה כנשר וישמידוה.
נבואת פורענות ועונש לעמון. נבואה על נקמת ה' באדום ומפלתם. נבואת פורענות על דמשק. נבואת פורענות על קדר וחצור. נבואת נקמה ופורענות על עילם.
נבואת חורבן על בבל. תשועת ציון ושיבתה אחרי חורבן בבל. נקמה בבבל ומפלתה. ישועת ישראל אחרי חורבן בבל. מלחמת ה' ונקמתו בבבל. גבורת האויב הנלחם בבבל.
נקמה בבבל. גדלות ה' מול אפסות האלילים. קריאה למדי לעלות על בבל. קריאה לישראל לצאת מבבבל. ירמיהו כתב את נבואתו בספר ואמר לשריה לקרוא את הנבואה בבבל ולזרוק את הספר לנהר פרת, כשהוא קשור באבן.
המצור על ירושלים התחיל בעשרה בטבת. בתשעה בתמוז הובקעה העיר. כיבוש ירושלים. צדקיהו נתפס בערבות יריחו. בעשרה באב חרבו המקדש וירושלים. כלי המקדש נלקחו לבבל. מנהיגי העם הומתו ברבלה. יהויכין זכה לחנינה.