ספר תהילים פרק לד

ההבדל בין מעשי הצדיקים למעשי הרשעים. גמולם של הצדיקים והרשעים.

תוכחה לגויים המבקשים לפרוק מעליהם את עול ה'. דברי הגויים כנגד ה' ומשיחו. דברי ה' אל המלך.

דוד אמר את המזמור בבורחו מפני אבשלום בנו. דוד מוקף אויבים. בוטח בה' שיושיענו וקורא אל ה' שיקיים את תקוות בטחונו.

אושרו של החסיד הבוטח בה'. דברי דוד אל הלועגים והבזים לו. הרשעים מקריבים זבחים וחושבים שיכפרו להם מעשיהם הרעים. ה' ישמור על דוד.

דוד מבקש מה' שיסייע בידו להיות ירא ה' ולא יניחנו להתפתות לדברי הרשעים. שבחו של ה' המרחיק את הרשעים ומאבדם, ומברך את הצדיקים ושומר עליהם.

תפילת דוד הנתון במצוקה ומתפלל שה' ירפאנו ושיסיר את אויביו ממנו. המזמור נאמר בתפילה בתחנון.

תפילת דוד לה' שיציל אותו מאויביו. דוד נשבע שלא עשה את הרע שאויביו מעלילים עליו. דוד בטוח שאויביו יפלו ברעתם והוא ישיר שיר תודה. המזמור נאמר על רוש בן ימיני שהוא שאול.

שבח לה' על נפלאות הבריאה ומקומו של האדם בבריאה. האדם חסר ערך לעומת פלאי הבריאה אך הוא מושל בבעלי החיים. הרשעים יושמדו.

למנצח על מות לבן. דברי שבח והודיה לה' על התשועה שעשה. דברי תחינה ובקשה לה' שיקום ויושיע. "כי דורש דמים אותם זכר".

מחשבות הרשע. בטחון הרשע בקיומו לעולם. מעשי הרשע. ביטחון הרשע בהימלטותו מעונש.

דברי היועצים לדוד לברוח. ה' משגיח על מעשי בני האדם ועתיד להביא פורענות גדולה על הרשעים ולקרב אליו את הצדיקים.

צרת נפשו של ירא ה'. ההתפארות של הרשעים. הרשעים עושקים את העניים ומחרפים את ה'. ירא ה' נשען על ה'.

זעקת הייאוש של המתפלל. קינה על צרה גדולה. הסתר הפנים של ה'. הבקשה והתחינה מה'. הייאוש נהפך לביטחון. שיר תודה לה'.

תלונה על השחתת המידות. העונש הצפוי לרשעים. התקווה בישועת ישראל.

האיש הזכאי לשהות במקום הקודש הוא מי שמתנהג בתמימות, אינו הולך רכיל, לא עושה רע, מתרחק מרשעים ומתקרב לצדיקים ולא מלווה בריבית.

פרישה מעבודה זרה. הודאה על החלק הטוב. שמחה בביטחון בהגנת ה'.

תפילת בעל תשובה שסבל ייסורים קשים וקיבל ללכת בדרך ה'. בעל התשובה מוקף באויבים המאיימים להשמידו ומבקש מה' שיושיעו ויזכהו לחיי העולם הזה והעולם הבא.

שירת הודיה של דוד לה' על החסדים שעשה עמו. הצלת דוד מהאויבים ומשאול. נצחונות דוד וביסוס מלכותו. מגדיל ישועות מלכו.

תהילת ה' על נפלאות השמים. שבחי התורה והרצון לקיימה. תורת ה' תמימה משיבת נפש.

ברכות למלך. ביטחון בישועת ה'. קריאה אל ה' להושיע. "אלה ברכב ואלה בסוסים".

אושרו של המלך שה' מברכו. ברכות למלך שינצח את אויביו. בקשה לראות בעוז ה'.

"למנצח על איילת השחר". זעקה על הצרה. סדר ההודיה כשתבוא התשועה: תפילת הלל, קרבנות שלמים וסעודה.

דוד מדמה עצמו לשה וה' רועהו. דוד מדמה עצמו לאורח בבית ה'. "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר".

תהילת ה' בורא העולם. שאלה ותשובה בעניין "מי יעלה בהר ה'". קריאות אל השערים שייפתחו למען יבוא בהם מלך הכבוד.

ביטחון בה'. בקשה לדעת את דרכי ה'. בקשת רחמים. טובו וחסדיו של ה'. בקשת סליחה. אושרו של ירא ה'. בקשת ישועה מהצרות ומהאויבים.

מעשי הרשעים מול דרך ה'. הרשעים רוצים להמית את המתפלל והוא מבקש מה' שיושיעו.

"לדוד ה' אורי וישעי". תפילה של הבוטח בה' שלא ירא מפני אויב ורעה. בקשת המתפלל לזכות לקרבת ה'. "שבתי בבית ה' כל ימי חיי".

תפילה לנתון בסכנה בגלל אויבים הנראים כאוהבים אבל זוממים רעה. המתפלל מבקש שה' יציל אותו וישלם לרשעים כגמולם. בקשה בעד העם כולו. "הושיעה את עמך".

תיאור האימה והרעד של איתני הטבע מפני ה' הנותן בקולו עליהם.

המזמור של אדם שהיה נתון בסכנת מוות, התחנן לישועה והודה על הישועה. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". חנוכת הבית הראשון.

תפילה של איש שאויבים אכזריים מתנכלים להמיתו, מוציאים עליו דיבה, בזים ולועגים לו. דברי תודה לה' על ההצלה.

כוחם של הווידוי והתפילה שמסלקים את הייסורים. הרשע שאינו מתפלל יסבול מכאובים רבים. הבוטח בה' חסד יסובבנו. מתוך אתר

סיפור שבחי ה' בבריאת העולם ובהשגחתו על כל העמים ובפרט על עמו ויראיו.

דברי שבח לה' השומר את החוסים בו ומשמיד את הרשעים. ההנהגה הטובה שיראי ה' צריכים לנהוג בה. הצלתו של דוד מאבימלך מלך פלשתים. מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע.

אדם שרעיו ואוהביו נהפכו לו לאויבים והוא מתחנן אל ה' שיצילו.

מחשבות הרשע ומעשיו. חסד ה' וצדקתו מלאים את העולם. בקשה להגנה מפני הרשעים.

ה' יאבד את הרשעים וייטיב לצדיקים. הצלת הצדיק מהרשעים. קריאה לקוות לה' ולחסות בו.

תיאור החולי, הבדידות והפחד של דוד. השתיקה והתקווה. התחינה לישועה.

תפילתו של החולה הסובל ייסורים קשים. ההבל שבחיי האדם. תקווה ותפילה לה'.

הודיה על התשועה. התודה לא בזבח אלא בשמירת התורה. תפילה לתשועה מהמצוקה.

ה' מרפא את החולה. תלונת החולה על אויביו ובני בריתו המצפים למותו. ביטחון שהתפילה התקבלה.

תפילה של מי שנמנע ממנו לעלות לבית ה'. הבכי והגעגועים לקב"ה כערגת האיל למים. תפילה להצלה וישועה.

תפילה להצלה וישועה. תפילה להגיע לבית המקדש. שיר תודה לה'.

הניסים שהיו בימי קדם. הישועות בזמן הזה. המפלה והבושה. הנאמנות לברית ה'. תפילה להצלה.

שבחי המלך ומעלותיו. החתונה ושבחי הכלה.

למנצח לבני קורח. רעש האדמה. ביטול מחשבת האויבים להילחם בישראל.

למנצח לבני קורח. קריאה לעמים להריע לה'. מלכות ה'. עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. הגויים נאספו לקבל עליהם את מלכות ה'. מזמור שנאמר לפני התקיעות בראש השנה.

בני קורח. תפארת ציון מקום השכינה. המלכים נבהלו ממראה עיניהם. שבחי ה' השוכן בירושלים. קריאה לחוגגים לשמוח ולהקיף את ציון. שיר של יום שני.

כסף לא פודה ממוות. העשירים הבוטחים ברוב כספם. אדם במותו שווה לבהמה. העושר לא מועיל לאדם אחרי מותו. הפרק נאמר בבית האבל.

הקורבנות אינם מאכל לה'. הקורבנות הם תודה לקב"ה. תוכחה לרשע המתחבר עם הגנבים, המנאפים ומספרי לשון הרע. גזר דינו של הרשע. הבטחה טובה לצדיק שיראה בישועת אלוקים.

המזמור שאמר דוד לאחר תוכחת נתן על חטא בת שבע. וידוי ובקשת רחמים. בקשת מחילה. נדרו של דוד ללמד את דרכי ה' ולספר תהילתו. בקשה לבניין ירושלים וקבלת הקורבנות. "לב טהור ברא לי אלקים". "אל תשליכני מלפניך".

דואג האדומי סיפר לשאול על בא דוד לבית אחימלך. תוכחה לגיבור הרשע ועונשו. תגובת הצדיקים למפלת הרשע.

השחתת המידות. מעשי הנבלים האומרים אין אלוקים. תפילה ותקווה לישועה שתבוא מציון.

בקשת ישועה מה'. בקשה שהתפילה תישמע. הביטחון בתשועה. הנדר לזבוח לה' ולספר על ההצלה.

בקשה שהתפילה תישמע. הרצון לברוח. הבגידה של החבר. הביטחון בעזרת ה' לצדיק ובמפלת הרשעים.

קריאה לעזרה. מעשה הרשעים. בקשה להכנעת הרשעים. בקשה לקבלת התפילה. נדר להודות לה' על התשועה.

קריאה לה' שיושיע את המתפלל מאויביו. הודיה על התשועה.

תלונה על הרשעים וגודל רשעתם. תפילה לה' שישבור את הרשעים. קללה לרשעים. שמחת הצדיק באובדן הרשעים.

בקשה לתשועה מהאויבים. תפילה למפלת הרשעים ושירת הניצחון. מעשיהם הרעים של האויבים. ביטחון בה' שיראה למתפלל את מפלת אויביו. שפלות הרשעים במפלתם. שיר הניצחון וההודיה.

מלחמת דוד ויואב בארם ובאדום. תלונה על התבוסה. בקשת ישועה לישראל. הבטחה לשליטה על מואב אדום ופלשת. ביטחון שה' ינחיל תבוסה לאויבי ישראל.

תפילה לבקשת הגנה מפני האויבים. תפילה בעד המלך שה' יאריך את ימיו.

המתפלל בוטח רק בה'. מעשי הרשעים הבוגדים. בני אדם הם הבל וגם רכושם וממונם הוא הבל.

דוד במדבר יהודה. הכיסופים לקרבת ה'. הביטחון שבדבקות בה'. קללה לרשעים. ברכה למלך ולנשבעים באמת. קללה לדוברי שקר.

תפילת איש צדיק שאויבים רשעים מתנכלים לו. בקשת עזרה מה' שישמור את דוד מאויביו. מעשי הרשעים ועונשם. מעשה ה' מתפרסם בעולם. פנייה לצדיקים לשמוח בה'.

ראוי להלל לה' ולשלם נדרים. ה' שומע תפילה. ה' סולח לעוונות. אשרי הזוכה לקרבת אלוקים. שבח לה' בורא העולם ומושל בו. הודיה על ירידת גשמים לשנת שובע.

קריאה להלל את ה'. נפלאות ה' לעמו בימי קדם. המצוקה שנושעו ממנה. שילום הנדר. תודה על קבלת התפילה.

ברכת ה' לישראל. ישועת אלקים מתפרסמת בכל הארץ. ה' שופט ומנהיג את כל העמים. הודיה על ברכת היבול. כל העמים מודים לאלקים. כל העמים יראים מה'.

בנסוע הארון. קריאה לאלקים לקום. קריאה לציבור לשבח את ה'. גלוי השכינה בסיני. גבורות גשמים. בשורת הניצחון. השכינה בארץ וציון. בשורת הישועה והשמדת האויב. הגויים ומלכיהם מובילים שי.

המצוקה מרדיפות האויבים. החרפה והלעג. תפילה להצלה. הביטחון בישועה. הנדר לשיר שיר תודה. ה' שומע תפילה. הבריאה כולה משתתפת בשמחה. תשועת ציון.

ההצלה היא בושה לאויבים ושמחה לצדיקים.

ה' שעזר ליראיו מעת לידתם יושיעם גם בימי זקנתם. ההודאה על הישועה. נדר להלל את ה' ולספר את נפלאותיו גם לדורות הבאים. להלל את ה' בשירה בפה ונגינה בכלים.

צדקתו וגדולתו של המלך. עזרתו של המלך לאביונים. ברכות לארץ ולמלך. כלו תפילות דוד בן ישי.

המבוכה בענין שלוות הרשעים. הצלחת הרשעים וחוצפתם. ההבדל בין הצדיק והרשע. סופם של הרשעים לאבדון. השגחת אלקים וקרבתו.

חילול הקודש ושם ה'. מעשי האויבים בבית המקדש. שבחי ה' במעשי גבורותיו בימי קדם. בקשת רחמים.

הבטחת ה' לעשות דין ברשעים ולהושיע את הצדיקים. הבטחת ה' להעמיד את הארץ על מכונה. אזהרה לרשעים ועונשם. הבטחה לזמר לה' המשפיל רשעים ומרומם צדיקים.

ה' גדול בישראל ושוכן בציון. ה' הטיל את מוראו על אויביו והושיע את הענווים. בני אדם מודים לה', נודרים לו ויראים ממנו.

התפילה והזעקה. תלונה שה' שכח את בריתו. נפלאות ה' בימי קדם. בקשה לגילוי נפלאות. פרסום ה' בעמים. ה' רועה ישראל, עם משה ואהרון.

חטאת בני אפרים. בקיעת ים סוף. תלונות העם במדבר. המן והשלוו. עונשם של המתאווים. מכות מצרים. כיבוש הארץ. חטאי דור השופטים. חורבן שילה. בחירת ציון ודוד.

הגויים טימאו את המקדש והרגו רבים מישראל. בקשה לנקמה באויבים: "שפוך חמתך אל הגויים".

משל הגפן. הצלחת הגפן בעבר. המצב הרע של הגפן בהווה. בקשה להצלה.

תקיעת שופר בראש השנה. ה' הושיע את ישראל ממצרים ובחן אותו במי מריבה. אזהרה שלא לעבוד עבודה זרה. שמיעה בקול ה' תביא ישועה לעם.

תוכחה לשופטים שאינם מבינים את חובתם. אלוקים יקום לשפוט את הארץ.

האויבים זוממים להשמיד את ישראל. תפילה למפלת האויבים.

געגועים אל המקדש. אשרי היושבים בבית ה' ואשרי העולים אליו. בקשה על מלך ישראל. טוב להיות בבית ה' וטוב לבטוח בה'.

הודיה על הישועה בעבר ותחינה לישועה בעתיד. יבול האדמה יבורך אם העם ילך בדרך טוב.

בקשה לקבלת התפילה. שבחי ה'. נדר להודות לה'. תחנונים לישועה מהאויבים.

ציון קדושה ונכבדת. לכל האנשים זכות להיחשב כילדי ציון.

בקשה לקבלת התפילה. תלונת המשורר כי הוא חשוב כמת. תשועת ה' לחיים ולא למתים. תלונת המשורר על יסוריו ובדידותו.

חסדי ה'. הברית עם דוד. שבחי ה'. ה' מושל בים. דוד נבחר למלכות עולם. חיי האדם קצרים. חרפות האויבים. ברכה לה'.

תפילה למשה. האלוקים נצחי. חיי האדם חולפים מהר וביסורים. תפילה לחיים של אושר ושמחה.

יושב בסתר עליון. ה' מחסה לבוטח בו. ה' יציל את הבוטח בו מכל נזק. ברכה לבוטח בה'.

מזמור שיר ליום השבת. טוב להודות לה'. הרשעים והצלחתם מול הצדיקים והצלחתם. הכסילים לא מבינים את הצלחת הרשעים. הצלחת הרשעים חולפת מהר. הצדיק מאריך ימים בטובה ובשלום.

מלכות ה' קיימת מעולם. ה' אדיר מאויביו. ה' שוכן במקדשו לאורך ימים.

קריאה לה' שינקום ברשעים. הרשעים שמחים בהצלחתם. הרשעים עושקים ורוצחים. ה' יודע כל מעשי בני אדם ומחשבותיהם. אשרי המקבל את הייסורים באהבה. ה' עוזר לבוטח בו ומצילו מיד הרשעים.

קריאה לשבח את ה'. ה' מושל בכל היקום. יש להיזהר שלא לעשות כמעשי דור המדבר.

קריאה לשיר לה'. קריאה לעמים לירא את ה'. כל הבריאה שמחה בבוא ה' לשפוט את הארץ.

התגלות מלכות ה'. בושה לעובדי האלילים ושמחה לעובדי ה'.

יש להריע לה'. איתני הבריאה מרננים לה'.

ה' מלך על כל העמים. ה' עושה צדקה ומשפט. ה' עונה לקוראיו.

עבודת ה' בשמחה. ידיעת ה'. הודיה לה'.