ספר דברים פרשת ראה - עיר הנידחת
עיר הנידחת. 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. ר' חיים מצאנז. שריפת תפילין במחלה מידבקת. שו'ת חזון נחום. הרב ווידנפלד מטשיבין. שו'ת דובב מישרים. רבי יוסי בן קיסמא ורבי חנינא בן תרדיון. אלישע בעל כנפיים.
ספר במדבר פרשת ראה - דיני אבלות
דיני האבלות. "בנים אתם לה' אלקיכם". מדוע אסור לאבל לשרוט את גופו ולתלוש את שיערותיו. מותר לאבל לבכות. הספד ובכי על המת.
ספר דברים פרשת ראה - אבן השתייה
רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. דוד ושמואל חפשו את מקום המקדש. רמב'ם מורה נבוכים: הסיבות לכך שמקום המקדש לא מוזכר במפורש בתורה. זיהוי אבן השתייה תחת כיפת הסלע. בנימין מטודלה, ברטנורא ורדב'ז.
ספר דברים פרשת ראה - מעשר שני
דיני המעשרות. מעשר שני. מעשר עני. שמיטת כספים. צדקה. הענקה. בכורות. מעשר שני מביא ללימוד תורה ויראת שמיים.
ספר דברים פרשת ראה - מקום המקדש
מצוות בניית המקדש. זיהוי מקום המקדש על ידי דוד ושמואל. הסיבות לכך שבתורה לא נאמר במפורש שבית המקדש בירושלים. זיהוי אבן השתייה בהר הבית.
ספר דברים פרשת ראה - נביא שקר
האיסור להאמין לנביא שקר. אין בכוחם של אות או מופת לעקור דבר מהתורה. האמונה במשה לא בגלל האותות והמופתים. נביא שקר ניסיון לעם.
ספר דברים פרשת ראה - בנים אתם לה' אלוקיכם
'בנים אתם לה' אלוקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת'. רש'י: אתם ראויים להיות נאים. רמב'ן: הקב'ה עושה לטובה. רחמי אב על הבן. רבי מאיר: בין כך ובין כך אתם קרואים בנים. אבינו מלכנו.
ספר דברים פרשת ראה - עשר בשביל שתתעשר
'עשר תעשר'. תענית: עשר בשביל שתתעשר. מלאכי: 'ובחנוני נא בזאת'. פרקי אבות: 'אל תהיו כעבדים... על מנת לקבל פרס'. אם אין קמח אין תורה. פסחים: 'הכל מודים בעצרת'. ברכת החודש. יראת שמיים. 'נתון תתן לו'.
ספר דברים פרשת ראה - אכילת בשר
ההיתר לאכול בשר. דעתו של רבנו סעדיה גאון. מאכלו של שלמה. מדוע הותר לנח ובניו לאכול בשר. מצוות אכילת בשר ביום טוב.
ספר דברים פרשת ראה - ברכה וקללה
מהות הבחירה החופשית. רמב"ם, הלכות תשובה - לאדם בחירה חופשית להיות צדיק או רשע. הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל. כל אדם במעשיו אחראי על עצמו ועל העולם כולו. בחטא עכן נאמר "חטא ישראל" בלשון רבים.
ספר דברים פרשת ראה - מצוות הצדקה
'לא תאמץ'. 'לא תקפוץ'. מצוות הצדקה. המפייס את העני בדברים מתברך. 'פתוח תפתח'. עניי עיר אחרת. נתינת הצדקה של מר עוקבא ואשתו. צדקה בפרהסיה. 'די מחסורו'. הלל נתן לעני סוס לרכב עליו.