מצוות התשובה. הוידוי. רמב'ם הלכות תשובה. מלבי'ם: ארץ ישראל והתשובה. רמב'ן: תשובה וגאולה. דין הפרט ודין הכלל. 'אתם נצבים היום'- ראש השנה. אין ברכת החודש לחודש תשרי.
חטא המרגלים וחורבן בית המקדש בתשעה באב. תפילות ט' באב. חכמים בוכים ורבי עקיבא שוחק. נבואות אוריה וזכריה. דעתו של רבי יהושע במנהגי אבלות. משיח נולד בתשעה באב.
השכר הכתוב בפרשת "והיה אם שמוע". המחלוקת בין רב ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי. ההבדל בין פרשה ראשונה לפרשה שניה בקריאת שמע. האבן שהעלה רבי חנינא בן דוסא לבית המקדש. מותו של רבי עקיבא.
רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. דוד ושמואל חפשו את מקום המקדש. רמב'ם מורה נבוכים: הסיבות לכך שמקום המקדש לא מוזכר במפורש בתורה. זיהוי אבן השתייה תחת כיפת הסלע. בנימין מטודלה, ברטנורא ורדב'ז.
מדוע מברכים על מצווה מדרבנן "וציוונו". מה מחדשים הסנהדרין. פירוש הציווי שלא לסור "ימין ושמאל". האם יש חובה לשמוע בקול הסנהדרין כשברור שהם טועים. מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע בקידוש החודש.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
'והלכת בדרכיו'- ציווי להידמות לקב'ה. רמב'ם: חכם כל שדעותיו בינוניות, חסיד מתרחק מבינוניות. תשובה ממידות רעות. י'ג מידות של רחמים. נושא עוון ועובר על פשע. תפילת רבי אליעזר ורבי עקיבא על הגשם.
שמיני עצרת. שמחת תורה. סיום הקריאה בתורה בארץ ישראל ובבל. הטעם לקריאת 'וזאת הברכה' בשמחת תורה. ברכת שלמה. קורבן מוסף בשמיני עצרת. בחירת עם ישראל. מדוע מפטירים בספר יהושע.
'לא בשמיים היא'. תנורו של עכנאי. ראב'ד: 'רוח הקודש בבית מדרשנו'. 'כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו'. מהר'ם בן חביב, 'כפות תמרים'. חיד'א, 'פתח עיניים'. אור זרוע. אבן עזרא- שאלת חלום. שו'ת מן השמיים.
על מה נאמר "לא בשמיים היא": רש"י - על התורה, רמב"ן - על התשובה. תשובה גמורה. לימוד התורה של הלל. עושרו של רבי אלעזר בן חרסום. הניסיון של יוסף. תשובתו של רבי אלעזר בן דורדיא. יש קונה עולמו בשעה אחת.
'הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו'. הרבים נענשים על החטאים הגלויים. רבנו יונה: יהודי מצווה לדאוג שכולם יעשו את עבודת ה'. מצוות התוכחה מדין ואהבת לרעך כמוך. מי שלא מיחה. מי שקדח חור בתאו.
מעלת הכלל במחצית השקל: בקורבנות הנשיאים, בסממני הקטורת ובארבעת המינים. האישה השונמית. דורו של רבי יהודה ברבי אילעי. אחדות בעם ישראל כסגולה לעמידה ביום הדין.
