ספר שמות פרשת תצווה - ציץ הזהב

אות הנחש והצרעת עונש למשה על שדיבר לשון הרע. הנחש רמז לפרעה. אות הדם רמז לעונש לנילוס שהוא אלוהיהם של המצרים.

הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.

הטעם לאכילת מצה, מרור וחרוסת. טעם הישיבה בסוכה. טעם אכילת הסימנים בראש השנה. ספר החינוך: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. כיוון התפילה לארץ ישראל והמקדש.

תלונת עם ישראל "בשבתנו על סיר הבשר". הניסיון במן: רש"י - שמירת המצוות במן, רמב"ן - אכילת אוכל שלא רגילים בו, ספורנו ואור החיים - מה יעשה העם בזמנו הפנוי, רשב"ם - תלות עם ישראל בקב"ה. אכלו את המן עד הכניסה לארץ ישראל.

כיצד מקיימים את איסור לא תחמוד. משל האיש הכפרי ובת המלך. זיכרון מתן תורה. שיוויתי ה' לנגדי תמיד. מעלת הדבק בה' במסילת ישרים.

גנב שבא במחתרת מותר להורגו. הגנב מתכנן להרוג את בעל הבית. האם מותר להרוג גנב שבא לגנוב ביום. פירוש הפסוק "אם זרחה עליו השמש".

השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.

מזבח הקטורת. הקטורת מאחדת בין עם ישראל לקב"ה. הקטורת מכפרת על לשון הרע. התיקון לחטא לשון הרע.

משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.

כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.

ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.