ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.
עשרת הדיברות. רש'י: לא תחמוד ולא תתאווה לאוו אחד. רמב'ם: לא תחמוד במעשה, לא תתאווה במחשבה. אבן עזרא וספר החינוך: עוון במחשבת הלב וכיצד למנוע חמדה. בראשית רבה. רס'ג. סמ'ג. סמ'ק. בה'ג.
עליית משה להר סיני. אין מוקדם ומאוחר בתורה. ספר הברית. הכתרים שקשרו המלאכים. מי גילה רז זה לבני. כל שמעשיו מרובים מחוכמתו. הישרים והצדיקים. גדול המצווה ועושה.
במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.
חטא העגל. משה לימד סנגוריה על עם ישראל. עם ישראל חטא בגלל השעבוד במצרים. 'למה יאמרו מצרים'. 'וינחם ה' על הרעה'. בזכות לימוד הסנגוריה של גדעון הוא זכה להושיע את ישראל.
סיום מלאכת המשכן. קרבן פסח. רש'י. מכילתא. להגיד שבחן של ישראל. סוף ימי המילואים. קבורת אהרון. הדלקת הנרות. המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. רמב'ם הלכות ברכות. לא תוסף... ולא תגרע.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
