הכופר בטובתו של חברו. הכרת הטוב. מכות דם, צפרדע וכינים על ידי אהרון. משה לא היכה את מדין. 'לא תתעב מצרי'. 'זכרתי לך חסד נעורייך'. אליהו ואלישע. חזקיהו לא אמר שירה אחרי מפלת סנחריב.
קריעת ים סוף. מטרת הנס להוכיח את מציאות הקב'ה. מדוע צריך לזכור את ניסי יציאת מצרים. שירת הים. הזכרת נס קריעת ים סוף בתפילה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
עצת בלעם, איוב ויתרו לפרעה. יסורי איוב. חזרת יתרו לארצו. עונש לפורש מהציבור. שכר המצער עצמו עם הציבור. מטרת השעבוד במצרים. עבד ה'. צערם של רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי.
שור שהרג אדם. בעל השור משלם כופר. דמי מזיק ודמי ניזק. תשלום כפרה. דיני ערכין. אי אפשר להעריך שווי אדם. דיני שדה אחוזה. מעלת קרקע בארץ ישראל. מחצית השקל.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
אמני המשכן: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. פסל מיכה. העגל בדן. הגדול והקטן שווים לפני המקום. בית המקדש נבנה על ידי שלמה וחירם. המשיח מיהודה ודן. חובת בניין בית המקדש מוטלת על כולם.
ציץ הזהב על מצח אהרון הכוהן הגדול. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ. שמחת יום טוב. בעצרת כולם מודים שצריך לכם. השמחה בקבלת התורה.
ספר שמות פרשת תצווה - מדוע לא מוזכר שמו של משה בפרשה
הגר'א: משה לא מוזכר בפרשה. רבי נחמן מברסלב: חשוב לשמח כל יהודי. מלאכי: 'זכרו תורת משה עבדי'. בגדי כהונה מכפרים. המקדש הוא אורו של עולם. עם ישראל נמשל לזית ולשמן.
הרואה שמן זית בחלום יצפה לתורה. שמן זית מחזיר את הלימוד. הרוצה להחכים ידרים. החכם צריך להיות צנוע. מדוע נהרג רבן שמעון בן גמליאל. תפילתו של אבא חלקיה. תפילתו של רב יונה. בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה.
מזבח הקטורת. אבן עזרא, רמב'ן, ספורנו, משך חוכמה: מדוע לא הוזכר מזבח הקטורת בפרשת תרומה. זוהר: מעלת הקטורת. קטורת עוצרת מגפה. קטורת מעשירה. הגרלה על עבודת הקטורת. פרשת הקטורת.
חושן המשפט. על אבני החושן שמות שבטי ישראל. אורים ותומים. כיצד שואלים באורים ותומים. אהרון זכה לחושן בשכר 'ושמח בלבו'. רבי יהושע בן פרחיה: כל האומר לי עלה לגדולה.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.