מזבח הקטורת. אבן עזרא, רמב'ן, ספורנו, משך חוכמה: מדוע לא הוזכר מזבח הקטורת בפרשת תרומה. זוהר: מעלת הקטורת. קטורת עוצרת מגפה. קטורת מעשירה. הגרלה על עבודת הקטורת. פרשת הקטורת.
הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.
'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים'. 'כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל'. וכי ידיו של משה עושות מלחמה? רשב'ם. חזקוני. אבן עזרא. רמב'ן. יהושע והמלאך. 'הלנו אתה אם לצרינו?'. ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה.
עשרת הדיברות. רש'י: לא תחמוד ולא תתאווה לאוו אחד. רמב'ם: לא תחמוד במעשה, לא תתאווה במחשבה. אבן עזרא וספר החינוך: עוון במחשבת הלב וכיצד למנוע חמדה. בראשית רבה. רס'ג. סמ'ג. סמ'ק. בה'ג.
השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.
חטא העגל. משה לימד סנגוריה על עם ישראל. עם ישראל חטא בגלל השעבוד במצרים. 'למה יאמרו מצרים'. 'וינחם ה' על הרעה'. בזכות לימוד הסנגוריה של גדעון הוא זכה להושיע את ישראל.
משה הקים את המשכן. משה לא נתן תרומה. תרומת הנשיאים. נדיב לב. הכסף למשכן מהכסף שהוציאו ממצרים. משה לא עבד בפרך. משה שמע את דבר ה' בזכות העם. עצי שיטים עומדים.
הרואה שמן זית בחלום יצפה לתורה. שמן זית מחזיר את הלימוד. הרוצה להחכים ידרים. החכם צריך להיות צנוע. מדוע נהרג רבן שמעון בן גמליאל. תפילתו של אבא חלקיה. תפילתו של רב יונה. בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.
ציץ הזהב על מצח אהרון הכוהן הגדול. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ. שמחת יום טוב. בעצרת כולם מודים שצריך לכם. השמחה בקבלת התורה.
ספר שמות פרשת תצווה - מדוע לא מוזכר שמו של משה בפרשה
הגר'א: משה לא מוזכר בפרשה. רבי נחמן מברסלב: חשוב לשמח כל יהודי. מלאכי: 'זכרו תורת משה עבדי'. בגדי כהונה מכפרים. המקדש הוא אורו של עולם. עם ישראל נמשל לזית ולשמן.
חושן המשפט. על אבני החושן שמות שבטי ישראל. אורים ותומים. כיצד שואלים באורים ותומים. אהרון זכה לחושן בשכר 'ושמח בלבו'. רבי יהושע בן פרחיה: כל האומר לי עלה לגדולה.