הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
עיני יצחק כהו: מזקנה, מבכי המלאכים, מעשן עבודה זרה, שיעקב יקבל את הברכה. אסור להסתכל בדמות אדם רשע. סדר האותיות. עונשו של יהושפט שהיה שותף לאחזיה. הסתכלות בפני אדם צדיק. 'והיו עיניך רואות את מוריך'.
לבן רימה את יעקב. עבודתו של יעקב אצל לבן נעשתה במסירות ובנאמנות. דיני העובד. אסור לעובד להתבטל בעבודתו. גזל זמן. הנהגתו של אבא חלקיה נכדו של חוני המעגל. עבודתו המסורה של חנוך.
התוכנית האלוקית של מכירת יוסף הייתה להוריד את יעקב בכבוד למצרים. יוסף הבין שהמהלך הוא אלוקי. ב'קול התור' כתב רבי הלל משיקלוב בשם הגר'א: לפני הגאולה תהיה מציאות קשה, אבל אסור להתייאש.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
