הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
אבן השתיה בקודש הקודשים. רמב'ם: ממקום המזבח שבמקדש נברא האדם הראשון ושם הקריבו קין והבל. מקומו ההלכתי של קו התאריך. ישיבת מיר ביפן, הרב הרצוג והחזון איש. ברטנורא ורדב'ז: זיהוי אבן השתיה.
נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
הסבא מסלובודקה: על ידי מעשים טובים מגיעים לידיעת ה'. תוכחת ירמיהו ליהויקים. תנא דבי אליהו. בבא מציעא: מה שעשה אברהם למלאכים עשה ה' לעם ישראל. הנהגות רבי ישראל מסלנט.
'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו'. במדבר רבה: המחטיא את האדם יותר מן ההורגו. מהר'ל בנצח ישראל: ישראל נמשלים לאש ואומות העולם למים. משל החתם סופר. הנצי'ב בהעמק דבר.
יוסף אסר את האחים. עונש מאסר בהלכה. אסרו את המקלל ואת המקושש. מאסר עד המשפט. מי שעבר עבירה חמורה מכניסים אותו לכיפה. תא מאסר נקרא כיפה. רמב'ם: מכניסים למאסר כדי לאיים.
יעקב נענש על תלונתו שחייו היו 'מעט ורעים'. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. תשובת רבי זושא לשאלה שנשאל רבי אלימלך מליז'נסק. דברי הרמב'ם, האר'י והחזו'א על השמחה.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
