הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.
מדוע יצחק ביקש שעשו יכין לו מטעמים. יצחק רצה לברך מתוך שמחה. יצחק רצה לזכות את עשו במצוות כיבוד אב. יעקב הביא ליצחק בשר, לחם ויין - רמז לקרבנות ולנסכים.
לדעת הרמב'ם, המהר'ל מפרג בספרו גור אריה, האברבנאל ואור החיים, שמעון ולוי עשו כהלכה בתושבי שכם. יעקב כעס על רצונם להרוג את יוסף.דגלו של שמעון - שכם. תגובה קשה יוצרת הרתעה.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.