פרשת בוא - מצוות הנחת תפילין

הכופר בטובתו של חברו. הכרת הטוב. מכות דם, צפרדע וכינים על ידי אהרון. משה לא היכה את מדין. 'לא תתעב מצרי'. 'זכרתי לך חסד נעורייך'. אליהו ואלישע. חזקיהו לא אמר שירה אחרי מפלת סנחריב.

אלוקים- מידת הדין. 'למה הרעותה'. העונשים שקבל משה. הקב'ה מדקדק עם חסידיו. מלבי'ם: הצרות חבלי משיח וסימן לגאולה. קול התור: מהצרה ניוושע. אלישע וארם. חבקוק: צדיק באמונתו יחיה. נגאלו בשכר האמונה.

מצוות קידוש החודש. קידוש החודש נמסר לעם ישראל. מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע על קידוש החודש. גזירת רבן גמליאל על רבי יהושע. טענת הלבנה שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. עונשה של הלבנה. מידת הענווה.

משה ויהושע במלחמת עמלק. בני רחל ובני לאה במלחמת עמלק. אליהו ומשיח בן יוסף. מרדכי איש יהודי ואיש ימיני. 'מחר' במלחמת עמלק ובמגילת אסתר.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

אזהרת התורה על היחס לגר, ליתום ולאלמנה. אסור להזכיר לגר את עברו. עם ישראל היה גר במצרים. העונש של המצער אלמנה. דאגתו של רבי ישראל מסלנט לאלמנה.

במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.

הציווי לדורות שידליקו נרות בבית כנסת ובבית מדרש. האור נועד לשמח את משה. האור לצורך בני ישראל. המצווה נמשלה לנר והתורה לאור. מלך המשיח נמשל לנר.

אחרי חטא העגל משה יורד מגדולתו. כשישראל עושים רצונו של מקום הם נקראים עמי. למי קרא ה' "עמך". הקב"ה רומז למשה שיתפלל על עם ישראל.

"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.

אמני המשכן: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. פסל מיכה. העגל בדן. הגדול והקטן שווים לפני המקום. בית המקדש נבנה על ידי שלמה וחירם. המשיח מיהודה ודן. חובת בניין בית המקדש מוטלת על כולם.