עליית משה להר סיני. אין מוקדם ומאוחר בתורה. ספר הברית. הכתרים שקשרו המלאכים. מי גילה רז זה לבני. כל שמעשיו מרובים מחוכמתו. הישרים והצדיקים. גדול המצווה ועושה.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.
"ושמרתם את המצות" - כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה. זריזות בקיום מצוות. זריזות בהמלכת שלמה. עליית רבי זירא לארץ ישראל. מהירות אצל אברהם, רבקה ואמו של שמשון.
אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.
'אחרי רבים להטות'. תנורו של עכנאי. לא בשמים היא. ניצחוני בני ניצחוני. ספר החינוך: לחזק קיום דתנו. 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. הלכה כבית הלל.
ארון הברית. גניזת הארון. יאשיהו. קודש הקודשים. לשכת העצים. רמב'ם. רמב'ן. אש. שכינה. רוח הקודש. אורים ותומים. תלמיד חכם שאין תוכו כברו. רבן גמליאל. רבי אליעזר בן עזריה.
חטא העגל. משה לימד סנגוריה על עם ישראל. עם ישראל חטא בגלל השעבוד במצרים. 'למה יאמרו מצרים'. 'וינחם ה' על הרעה'. בזכות לימוד הסנגוריה של גדעון הוא זכה להושיע את ישראל.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
משה הקים את המשכן. משה לא נתן תרומה. תרומת הנשיאים. נדיב לב. הכסף למשכן מהכסף שהוציאו ממצרים. משה לא עבד בפרך. משה שמע את דבר ה' בזכות העם. עצי שיטים עומדים.
ספר שמות פרשת משפטים - מדוע פותחת הפרשה בדיני עבד עברי
עבד עברי. שחרור העבדים בזמן צדקיהו. הציווי במצרים על שחרור עבדים. המצווה הראשונה. דיני עבד עברי: זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית. גנב שנמכר בגנבתו. רבי אלעזר והאדם המכוער. יהא אדם רך כקנה.
שור שהרג אדם. בעל השור משלם כופר. דמי מזיק ודמי ניזק. תשלום כפרה. דיני ערכין. אי אפשר להעריך שווי אדם. דיני שדה אחוזה. מעלת קרקע בארץ ישראל. מחצית השקל.
'אחרי רבים להטות'. תנורו של עכנאי. לא בשמים היא. ניצחוני בני ניצחוני. ספר החינוך: לחזק קיום דתנו. 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. הלכה כבית הלל.