המטה של אהרון הפך לתנין ובלע את מטות החרטומים. גם החרטומים עשו מכות דם וצפרדע. הכישוף שבמצרים. מחלוקת רמב"ם ורמב"ן אם יש אמת בכישוף. מדוע נענשו המצרים. מה מסמל המטה שהפך לתנין.
משה והסנה. נבואת אהרון במצרים. 'ושמח בליבו'. 'שבת אחים'. 'זקן אהרון'. ביטול מידת הגאווה. 'ואנכי תולעת'. משה הסתכל באספקלריא. חולדה הנביאה. ביטול חמץ. רבי יונתן איבשיץ. 'והאיש משה עניו'.
"וישאלו ממצרים": כיצד לקחו בהשאלה? מכילתא דרבי ישמעאל: נתנו מרצונם. רבנו חננאל ורשב"ם: במתנה. הרב הירש: לתבוע, לבקש. אבן עזרא: ברצונו של ה' לתת. סנהדרין: אלכסנדר מוקדון, גביה בן פסיסא.
רבנו בחיי 'כד הקמח': ומעניין הביטחון. אור החיים: מטרת החזרה למצרים היא לשם חיזוק מידת הביטחון. אבן עזרא: בני ישראל פחדו מהמצרים 'נפשו שפלה ואיך יוכל להילחם עם אדוניו'. דוד וגולית.
הרואה שמן זית בחלום יצפה לתורה. שמן זית מחזיר את הלימוד. הרוצה להחכים ידרים. החכם צריך להיות צנוע. מדוע נהרג רבן שמעון בן גמליאל. תפילתו של אבא חלקיה. תפילתו של רב יונה. בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה.
חטא העגל. משה לימד סנגוריה על עם ישראל. עם ישראל חטא בגלל השעבוד במצרים. 'למה יאמרו מצרים'. 'וינחם ה' על הרעה'. בזכות לימוד הסנגוריה של גדעון הוא זכה להושיע את ישראל.
דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.
ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.
ציווי ה' למשה לדבר עם פרעה. 'הן בני ישראל לא שמעו אלי'. אחד מעשרה קל וחומר שבתורה. 'ויאמן העם וישמעו'. מכילתא: נגאלו בשכר האמונה. חזקיהו. שבנא. ישעיהו: קשר רשעים אינו מהמניין. מפלת אשור.
'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.
