המטה של אהרון הפך לתנין ובלע את מטות החרטומים. גם החרטומים עשו מכות דם וצפרדע. הכישוף שבמצרים. מחלוקת רמב"ם ורמב"ן אם יש אמת בכישוף. מדוע נענשו המצרים. מה מסמל המטה שהפך לתנין.
שמות רבה: כשמת יוסף הפסיקו למול. ילקוט שמעוני: נתמלאו בתי תאטראות מהם. הנצי'ב בהעמק דבר: כשעם ישראל מתערב בגויים הוא נענש, 'עם לבדד ישכון'- הוא התנאי לקיומו. זעקת עם ישראל לה' מזרזת את הגאולה.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.
עשרת הדברות. העולם נברא ואינו קדמון. השבת מעיין עולם הבא. מעלת לימוד תורה בשבת. שבת מתנה טובה. נשמה יתירה. זכור את יום השבת לקדשו. ימי השבוע זיכרון לשבת.
בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.
דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.
ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.
ציווי ה' למשה לדבר עם פרעה. 'הן בני ישראל לא שמעו אלי'. אחד מעשרה קל וחומר שבתורה. 'ויאמן העם וישמעו'. מכילתא: נגאלו בשכר האמונה. חזקיהו. שבנא. ישעיהו: קשר רשעים אינו מהמניין. מפלת אשור.
'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.