ספר שמות פרשת בוא - מצוות ההגדה

אות הנחש והצרעת עונש למשה על שדיבר לשון הרע. הנחש רמז לפרעה. אות הדם רמז לעונש לנילוס שהוא אלוהיהם של המצרים.

'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.

הטעם לאכילת מצה, מרור וחרוסת. טעם הישיבה בסוכה. טעם אכילת הסימנים בראש השנה. ספר החינוך: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. כיוון התפילה לארץ ישראל והמקדש.

תלונת עם ישראל "בשבתנו על סיר הבשר". הניסיון במן: רש"י - שמירת המצוות במן, רמב"ן - אכילת אוכל שלא רגילים בו, ספורנו ואור החיים - מה יעשה העם בזמנו הפנוי, רשב"ם - תלות עם ישראל בקב"ה. אכלו את המן עד הכניסה לארץ ישראל.

עשרת הדיברות. רש'י: לא תחמוד ולא תתאווה לאוו אחד. רמב'ם: לא תחמוד במעשה, לא תתאווה במחשבה. אבן עזרא וספר החינוך: עוון במחשבת הלב וכיצד למנוע חמדה. בראשית רבה. רס'ג. סמ'ג. סמ'ק. בה'ג.

גנב שבא במחתרת מותר להורגו. הגנב מתכנן להרוג את בעל הבית. האם מותר להרוג גנב שבא לגנוב ביום. פירוש הפסוק "אם זרחה עליו השמש".

בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.

הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.

אחרי חטא העגל משה יורד מגדולתו. כשישראל עושים רצונו של מקום הם נקראים עמי. למי קרא ה' "עמך". הקב"ה רומז למשה שיתפלל על עם ישראל.

התרומה של עם ישראל למשכן באה לכפר על חטא העגל. נדבת הלב של התורמים. תרומת הנשים.

דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.