ספר שמות פרשת בוא - קורבן פסח

הכופר בטובתו של חברו. הכרת הטוב. מכות דם, צפרדע וכינים על ידי אהרון. משה לא היכה את מדין. 'לא תתעב מצרי'. 'זכרתי לך חסד נעורייך'. אליהו ואלישע. חזקיהו לא אמר שירה אחרי מפלת סנחריב.

אהרון היכה את היאור במכות דם וצפרדע ואת עפר הארץ במכת כינים. הכרת הטוב של משה. הכרת הטוב לכלב. הכרת הטוב של הרי"ף לבית מרחץ.

מצוות קידוש החודש. קידוש החודש נמסר לעם ישראל. מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע על קידוש החודש. גזירת רבן גמליאל על רבי יהושע. טענת הלבנה שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. עונשה של הלבנה. מידת הענווה.

החידוש באמונה של העם אחרי קריעת ים סוף. ההשגחה הפרטית בטביעת המצרים. בחירת עם ישראל.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

מצוות הלוואה לעני גדולה ממצוות הצדקה. מדוע הציווי נכתב בלשון רשות "אם". מי קודם לקבל הלוואה. הקב"ה קרוב לעניים.

במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.

ציץ הזהב על מצח אהרון הכוהן הגדול. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ. שמחת יום טוב. בעצרת כולם מודים שצריך לכם. השמחה בקבלת התורה.

הסבר תפילתו של משה: "למה יחרה ה' בעמך". מדוע הזכיר משה את יציאת מצרים. מדוע חשוב מה יאמרו המצרים.

כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.

המשכן נבנה בשותפות של כל העם. התורה מתקיימת על ידי חיבור של כל חלקי העם. תרומת הנשיאים.