ספר שמות פרשת בוא - קורבן פסח

אות הנחש והצרעת עונש למשה על שדיבר לשון הרע. הנחש רמז לפרעה. אות הדם רמז לעונש לנילוס שהוא אלוהיהם של המצרים.

'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.

משמעות נתינת הדם על המזוזות והמשקוף. מדוע נאכל קורבן פסח לפני מכת בכורות. מדוע נאכל הקורבן עם בני המשפחה. קורבן פסח הינו תיקון לחטא מכירת יוסף.

קריעת ים סוף. מטרת הנס להוכיח את מציאות הקב'ה. מדוע צריך לזכור את ניסי יציאת מצרים. שירת הים. הזכרת נס קריעת ים סוף בתפילה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.

עשרת הדברות. "אנכי ה' אלקיך": אברבנאל - אינו מצווה, רמב"ם - מצווה להאמין בה'. רבי יהודה הלוי והאבן עזרא. הכוזרי - אמונה מתוך ידיעה. "לא יהיה לך אל אלהים אחרים". בעל עקידת יצחק - קיבוץ הממון הוא עבודה זרה.

אזהרת התורה על היחס לגר, ליתום ולאלמנה. אסור להזכיר לגר את עברו. עם ישראל היה גר במצרים. העונש של המצער אלמנה. דאגתו של רבי ישראל מסלנט לאלמנה.

במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.

הציווי לדורות שידליקו נרות בבית כנסת ובבית מדרש. האור נועד לשמח את משה. האור לצורך בני ישראל. המצווה נמשלה לנר והתורה לאור. מלך המשיח נמשל לנר.

מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.

מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.

החושן מכפר על הדיינים. מעשה חושב. החושן רומז על התנהגותו הראויה של הדיין.