הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.
'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים'. 'כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל'. וכי ידיו של משה עושות מלחמה? רשב'ם. חזקוני. אבן עזרא. רמב'ן. יהושע והמלאך. 'הלנו אתה אם לצרינו?'. ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה.
עצת בלעם, איוב ויתרו לפרעה. יסורי איוב. חזרת יתרו לארצו. עונש לפורש מהציבור. שכר המצער עצמו עם הציבור. מטרת השעבוד במצרים. עבד ה'. צערם של רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי.
הרואה שמן זית בחלום יצפה לתורה. שמן זית מחזיר את הלימוד. הרוצה להחכים ידרים. החכם צריך להיות צנוע. מדוע נהרג רבן שמעון בן גמליאל. תפילתו של אבא חלקיה. תפילתו של רב יונה. בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה.
דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.
המטה של אהרון הפך לתנין ובלע את מטות החרטומים. גם החרטומים עשו מכות דם וצפרדע. הכישוף שבמצרים. מחלוקת רמב"ם ורמב"ן אם יש אמת בכישוף. מדוע נענשו המצרים. מה מסמל המטה שהפך לתנין.
ציווי ה' למשה לדבר עם פרעה. 'הן בני ישראל לא שמעו אלי'. אחד מעשרה קל וחומר שבתורה. 'ויאמן העם וישמעו'. מכילתא: נגאלו בשכר האמונה. חזקיהו. שבנא. ישעיהו: קשר רשעים אינו מהמניין. מפלת אשור.
