ספר הישר. 'ועשית הישר והטוב'. פשרה ולפנים משורת הדין. מהרש'א. דין בר מצרא. רמב'ם הלכות שכנים. חתם סופר. הסיבות לחורבן ירושלים. ירושלים חרבה על שדנו בה דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין.
קוסם. מעונן. מנחש. מכשף. חובר חבר. אוב וידעוני. דורש אל המתים. רמב'ם: דברי כזב. מעשה שאול ובעלת האוב לדעת: שמואל בן חופני גאון, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רלב'ג, רמב'ן. תמים תהיה.
המעמד בהר גריזים ובהר עיבל ליד שכם. על האבנים כתבו: את מניין המצוות, את התורה עם התגים, את ספר דברים. מטרת המעמד. הקשר בין קיום התורה לכיבוש הארץ. את ארץ ישראל לא כובשים בניסים.
מהתורה חייבים לברך ברכת התורה לפני הלימוד ולברך ברכת המזון אחרי אכילה. 'על מה אבדה הארץ- על שלא ברכו בתורה תחילה. ערוך השולחן: ברכת התורה כלולה במצוות לימוד תורה. נוסח ברכות התורה.
'ויעל משה... אל הר נבו'. רמב'ן: הקב'ה הראה למשה את מה שלא יכול היה לראות בצורה טבעית. הסבא מקלם: הקב'ה משתדל להמעיט בניסים. יעקב שם אבנים למראשותיו. אהבת ארץ ישראל של משה. השתדלות ושמחה בלימוד תורה.
החובה לברך מאה ברכות בכל יום. מאה ברכות בכל יום- לעצירת מיתתם של מאה אנשים שמתו משום שלא שבחו ולא ברכו את ה'. ביכורים כהודיה לה'. השלמת מאה ברכות בשבת באכילת מטעמים. הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה- מעל.
'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך'. מצוות עשה מהתורה לברך ברכת המזון. תורה תמימה. ברכת התורה. ספר החינוך. שפת אמת. רבי יוסף יעבץ. חסדי ה'. דגל מחנה יהודה. הזהיר בברכת המזון.
השכר הכתוב בפרשת "והיה אם שמוע". המחלוקת בין רב ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי. ההבדל בין פרשה ראשונה לפרשה שניה בקריאת שמע. האבן שהעלה רבי חנינא בן דוסא לבית המקדש. מותו של רבי עקיבא.
אור החיים: הסיבה לייסורים. פירוש הבעש'ט והגר'א לפסוק 'מוסר ה''. ארבעים יום בלי יסורים. מה נחשב לייסורים. רבי שמעון בר יוחאי: שלוש מתנות טובות. כשחלה רבי אליעזר. כרובים מעורים זה בזה.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים. זוהר: יראת ה' היסוד לכל התורה. רמב'ם: אהבת ה' ויראת ה'. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד כלל גדול בתורה.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
