סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
קוסם. מעונן. מנחש. מכשף. חובר חבר. אוב וידעוני. דורש אל המתים. רמב'ם: דברי כזב. מעשה שאול ובעלת האוב לדעת: שמואל בן חופני גאון, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רלב'ג, רמב'ן. תמים תהיה.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
לימוד בקיאות קודם ללימוד בעיון. האמוראים היו חוזרים על החומר הנלמד ואחר כך נכנסים לשיעור. אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה ואחד. גדולה מעלת רב יוסף - 'סיני', ממעלת רבה - 'עוקר הרים'.
מעלת הכלל במחצית השקל: בקורבנות הנשיאים, בסממני הקטורת ובארבעת המינים. האישה השונמית. דורו של רבי יהודה ברבי אילעי. אחדות בעם ישראל כסגולה לעמידה ביום הדין.
מהתורה חייבים לברך ברכת התורה לפני הלימוד ולברך ברכת המזון אחרי אכילה. 'על מה אבדה הארץ- על שלא ברכו בתורה תחילה. ערוך השולחן: ברכת התורה כלולה במצוות לימוד תורה. נוסח ברכות התורה.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך'. מצוות עשה מהתורה לברך ברכת המזון. תורה תמימה. ברכת התורה. ספר החינוך. שפת אמת. רבי יוסף יעבץ. חסדי ה'. דגל מחנה יהודה. הזהיר בברכת המזון.
מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים. זוהר: יראת ה' היסוד לכל התורה. רמב'ם: אהבת ה' ויראת ה'. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד כלל גדול בתורה.
השכר הכתוב בפרשת "והיה אם שמוע". המחלוקת בין רב ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי. ההבדל בין פרשה ראשונה לפרשה שניה בקריאת שמע. האבן שהעלה רבי חנינא בן דוסא לבית המקדש. מותו של רבי עקיבא.
אור החיים: הסיבה לייסורים. פירוש הבעש'ט והגר'א לפסוק 'מוסר ה''. ארבעים יום בלי יסורים. מה נחשב לייסורים. רבי שמעון בר יוחאי: שלוש מתנות טובות. כשחלה רבי אליעזר. כרובים מעורים זה בזה.
החובה לברך מאה ברכות בכל יום. מאה ברכות בכל יום- לעצירת מיתתם של מאה אנשים שמתו משום שלא שבחו ולא ברכו את ה'. ביכורים כהודיה לה'. השלמת מאה ברכות בשבת באכילת מטעמים. הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה- מעל.