המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.
ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
מצווה לעזור לעני לפני שיתמוטט. אדם חייב לעזור לעני כפי שהיה רוצה שיעזרו לו. תשובת רבי עקיבא לטרונסרופוס הרשע על מצוות הצדקה. מעלת המפייס את העני בדברים. אחדות הייתה תנאי למתן תורה. "ואהבת לרעך כמוך".
