ספר ויקרא פרשת קדושים - כיצד מוכיחים

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

קורבן תודה. החייבים: יורדי הים, הולכי מדבריות, חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא. לחמי תודה: חלות מצות, רקיקי מצות, סולת מורבכת, חלות לחם חמץ. ברכת הגומל. 'וארשתיך לי לעולם'.

היום השמיני שלאחר שבעת ימי המילואים הוא ראש חודש ניסן. פירוש דברי משה: "זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו". כפרה בלימוד תורה. להתקרב לקב"ה על ידי קיום מצוות בשלמות.

תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.

מדוע בעל הבית אומר 'כנגע נראה לי'. שלא יאמר אדם טמא אפילו על ודאי. שלא יפתח אדם פה לשטן. הכוהן פוסק על טומאת הנגע.

איסור שחיטה מחוץ למקדש. שני השעירים בעבודת יום כיפור. פירוש המילה עזאזל. הגורל. הטעם לשליחת השעיר לעזאזל. פרקי דרבי אליעזר. קורבן לשטן.

'מפני שיבה תקום'. שערי תשובה. מצוות הצדקה. עבודה זרה: רבי אלעזר בן פרטא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוסי בן קיסמא, רבי יוחנן בן זכאי, נקדימון בן גוריון. רבי חיים ויטאל.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.

ההבדל בין מספר הברכות למספר הקללות. מדוע בתורה יש הבטחה לשכר גשמי ולא לשכר רוחני. שכר מצווה הוא לעולם הבא.