ספר ויקרא פרשת מצורע - צרעת אינה מחלה

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

קורבן תודה. החייבים: יורדי הים, הולכי מדבריות, חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא. לחמי תודה: חלות מצות, רקיקי מצות, סולת מורבכת, חלות לחם חמץ. ברכת הגומל. 'וארשתיך לי לעולם'.

חטאם של נדב ואביהוא. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי. העלאת הארון על ידי דוד מבית אבינדב בגבעה. טעותו של דוד בהעלאת הארון. עונשו של עוזה. חובת הלבבות. רמב'ם הלכות לולב.

קורבן יולדת עולה וחטאת. מדוע היולדת לא מביאה קורבן תודה. כל כבודה בת מלך פנימה.

נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.

עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.

'מפני שיבה תקום'. שערי תשובה. מצוות הצדקה. עבודה זרה: רבי אלעזר בן פרטא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוסי בן קיסמא, רבי יוחנן בן זכאי, נקדימון בן גוריון. רבי חיים ויטאל.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

אונאת דברים חמורה מהונאת ממון. כיצד זה שתלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כיצד נמנע רבי יהודה מלבייש את רבי טרפון.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.