חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...
'ואל יבא בכל עת אל הקדש', יעב'ץ, פרוש למסכת אבות. יחזקאל 'הבא דרך שער צפון'. המן. מדרש רבה- המטרונא ורבי יוסי. משלי. רבי עקיבא ואשתו רחל. רבי אלעזר בן ערך. המהרש'א.
איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.
ספירת העומר מדאורייתא או מדרבנן. רמב'ם. טעם המצווה: ספר החינוך, מסכת ראש השנה, קבלה. ברכת שהחיינו בספירת העומר. רדב'ז. רשב'א. 'ממחרת השבת'. מחלקת חכמים ובייתוסים.
"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
מצווה לעזור לעני לפני שיתמוטט. אדם חייב לעזור לעני כפי שהיה רוצה שיעזרו לו. תשובת רבי עקיבא לטרונסרופוס הרשע על מצוות הצדקה. מעלת המפייס את העני בדברים. אחדות הייתה תנאי למתן תורה. "ואהבת לרעך כמוך".
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.