הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.
נגע צרעת. מסכת נגעים. טהרת כוהן מצורע. מנחת חינוך. ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים. תפארת ישראל. רבה בר נחמני: טהור טהור. רמב'ם: טומאת צרעת. כסף משנה. לא בשמיים היא. חתם סופר.
'ואל יבא בכל עת אל הקדש', יעב'ץ, פרוש למסכת אבות. יחזקאל 'הבא דרך שער צפון'. המן. מדרש רבה- המטרונא ורבי יוסי. משלי. רבי עקיבא ואשתו רחל. רבי אלעזר בן ערך. המהרש'א.
ספירת העומר מדאורייתא או מדרבנן. רמב'ם. טעם המצווה: ספר החינוך, מסכת ראש השנה, קבלה. ברכת שהחיינו בספירת העומר. רדב'ז. רשב'א. 'ממחרת השבת'. מחלקת חכמים ובייתוסים.
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
מצווה לעזור לעני לפני שיתמוטט. אדם חייב לעזור לעני כפי שהיה רוצה שיעזרו לו. תשובת רבי עקיבא לטרונסרופוס הרשע על מצוות הצדקה. מעלת המפייס את העני בדברים. אחדות הייתה תנאי למתן תורה. "ואהבת לרעך כמוך".
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
