ספר ויקרא פרשת בהר - עבודת עבד

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

מדוע המשמח חתן וכלה כאילו הקריב קורבן תודה וכאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים. מעלת קורבן תודה. מדוע יש חמץ במנחת שתי הלחם שבחג השבועות ובקורבן תודה.

שריפת שעיר החטאת. משה כעס וטעה. הכועס חוכמתו מסתלקת. נביא שכועס מסתלקת נבואתו. כעסם של אלישע ואליאב. גנות הכעס. משה הודה ולא בוש.

נגע הצרעת אינו מחלה. עונש על לשון הרע. נגע צרעת בתים נוהג רק בארץ ישראל.

פינוי הכלים מהבית הנגוע לפני בוא הכוהן. התורה חסה על ממונם של ישראל. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

מדוע מטילים גורל על שני השעירים בעבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. שני הפרים במעמד של אליהו בהר הכרמל.

"הוכח תוכיח את עמיתך". כל האומר ששלמה חטא אינו אלא טועה. שלמה לא מיחה בנשיו. ירבעם בן נבט הוכיח את שלמה. עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. עולם ברור ראית. שמואל ורב יהודה.

מנחת העומר משעורים כדי שתתברך התבואה. מנחת שתי הלחם מחיטים כדי שיתברכו פרות האילן. בארבעה זמנים העולם נידון. הקשר בין מנחת שתי הלחם לפרות. הטעם לאיסור הקזת דם בערב חג שבועות.

שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.