מצווה לעזור לעני לפני שיתמוטט. אדם חייב לעזור לעני כפי שהיה רוצה שיעזרו לו. תשובת רבי עקיבא לטרונסרופוס הרשע על מצוות הצדקה. מעלת המפייס את העני בדברים. אחדות הייתה תנאי למתן תורה. "ואהבת לרעך כמוך".
קורבן עולה. מדרש תנחומא. רבי ישמעאל. רבי שמעון בר יוחאי. הסיבות להקרבת קורבן עולה. זוהר. רבנו יונה, שערי תשובה. רבי יוסי. רבי אחא בר יעקב. מסכת שבת. מלחמת מדין. רמב'ם הלכות איסורי ביאה.
הקמת המשכן: כג' באדר או בראש חודש ניסן לדעת רבי עקיבא. יום השמיני למילואים. ספרא :... נטל עשר עטרות. אליהו בהר הכרמל. דוד מעלה את הארון לירושלים. חנוכת המקדש בימי שלמה. מועד קטן: אכלו ביום כיפור.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ספירת העומר. 'ויחן שם ישראל'. תלמידי רבי עקיבא. רבי טרפון. צהבו פניו של יהודה בן נחמיה. רבי יהודה ברבי אלעאי. רבי נחוניא בן הקנה. לא נתכבדתי בקלון חברי.
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
