"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
שמעון הצדיק: על שלושה דברים העולם עומד. 'ביום חתונתו וביום שמחת ליבו'. ברית בין הבתרים. קריאת סדר הקורבנות. 'למה לי רב זבחיכם'. קין והבל. העומר. שתי הלחם. ניסוך המים. רמב'ם: הקורבנות מכלל החוקים.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...
המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.
רש'י:'שתהיו עמלים בתורה'. ב'ח, ט'ז, מהרש'ל - לימוד תורה מתוך עמל. רבי חיים ויטאל על לימוד האר'י. רבי חיים מוולוז'ין על לימוד הגר'א. לימוד התורה של הפני יהושע והמשנה ברורה. מעלת החזרה בלימוד.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
מצווה לעזור לעני לפני שיתמוטט. אדם חייב לעזור לעני כפי שהיה רוצה שיעזרו לו. תשובת רבי עקיבא לטרונסרופוס הרשע על מצוות הצדקה. מעלת המפייס את העני בדברים. אחדות הייתה תנאי למתן תורה. "ואהבת לרעך כמוך".
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
