קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.
קידוש השם - במידות ובמעשים מתוקנים. חילול השם - מי שמתנהג שלא כראוי. אדם גדול צריך להיזהר במעשיו גם בדברים המותרים. מסירות נפש כדי להימנע מעבירה של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מדרגת הרוגי מלכות.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
מי שלומד פרטי מצווה שהוא לא יכול לקיימה, עולה לו כאילו קיימה. דרוש וקבל שכר. שכר העוסק בתורה לשמה. סעודה שלישית של רבי שמעון בר יוחאי בערב פסח שחל בשבת.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
