קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
איסור אכילת תולעים. פרי חדש. זוהר: צריך להיזהר מאכילת דברים טמאים ומדיבור בדברים אסורים. רמב'ם הלכות דעות. מסכת חולין, תוספות. חמורו של פנחס בן יאיר. מסילת ישרים. ספירת העומר.
עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.
המחלוקת ביבנה בין רבן גמליאל לרבי יהושע בקידוש החודש. גזירת רבן גמליאל. רבי עקיבא: 'אשר תקראו אותם' אפילו שוגגים. מקדש השבת. מקדש ישראל והזמנים. השבת קבועה. ישראל מקדשים את החודש.
"ושבת הארץ שבת לה'". מצוות השמיטה. הקשר בין שבת לשמיטה. עדות על בריאת העולם. המועדים כזכר ליציאת מצרים. יצאת מצרים כזכר לבריאת העולם. הזכרת יציאת מצרים בעשרת הדברות לחיזוק האמונה. דיני היובל.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
