ספר ויקרא פרשת מצורע - המצורע והכוהן

הקורבן - הודאה לה'. הקורבן מקשר בין האדם לה'. הקורבנות של יעקב ושלמה. לשם שישה דברים הזבח נזבח. קורבנות קין והבל. חטאו של שאול במלחמה עם עמלק. הקורבן- לעשות נחת רוח לה'.

קרבן תודה. הודיה על נס. יורדי הים. הולכי מדברות. חבוש בבית האסורים. חולה שנרפא. המשמח חתן וכלה. מהר'ל, תפארת ישראל: לחמי חמץ. פסח. חמץ ומצה.

מתי משתמשים בכלל שאין מוקדם ומאוחר בתורה. אזהרת משה שלא יתפתו ליצר הרע.

המקור למצוות מילה בציווי לאברהם. מילה דוחה שבת. המילה היא אות בגופו של האדם. המילה מייחדת את היהודי. מצוות המילה אינה מובנת בשכל.

המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.

'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.

'מפני שיבה תקום'. שערי תשובה. מצוות הצדקה. עבודה זרה: רבי אלעזר בן פרטא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוסי בן קיסמא, רבי יוחנן בן זכאי, נקדימון בן גוריון. רבי חיים ויטאל.

טעם האיסור לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד. צער בעלי חיים. חינוך האדם למידת הרחמנות.

שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.