ספר ויקרא פרשת מצורע - המצורע והכוהן

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

קרבן תודה. הודיה על נס. יורדי הים. הולכי מדברות. חבוש בבית האסורים. חולה שנרפא. המשמח חתן וכלה. מהר'ל, תפארת ישראל: לחמי חמץ. פסח. חמץ ומצה.

שריפת שעיר החטאת. משה כעס וטעה. הכועס חוכמתו מסתלקת. נביא שכועס מסתלקת נבואתו. כעסם של אלישע ואליאב. גנות הכעס. משה הודה ולא בוש.

נגע צרעת. מסכת נגעים. טהרת כוהן מצורע. מנחת חינוך. ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים. תפארת ישראל. רבה בר נחמני: טהור טהור. רמב'ם: טומאת צרעת. כסף משנה. לא בשמיים היא. חתם סופר.

צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.

עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.

איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

שמיטה ויובל. איסור הונאת ממון. אבקת שביעית. איסור לקיחת ריבית. 'לא תרדה בו בפרך'. מכירת יוסף. רבי ברוקא ואליהו הנביא. אגרת הגר'א.

אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.