ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...
עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.
קידוש השם - במידות ובמעשים מתוקנים. חילול השם - מי שמתנהג שלא כראוי. אדם גדול צריך להיזהר במעשיו גם בדברים המותרים. מסירות נפש כדי להימנע מעבירה של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מדרגת הרוגי מלכות.
'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.