נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
קורבן עולה. מדרש תנחומא. רבי ישמעאל. רבי שמעון בר יוחאי. הסיבות להקרבת קורבן עולה. זוהר. רבנו יונה, שערי תשובה. רבי יוסי. רבי אחא בר יעקב. מסכת שבת. מלחמת מדין. רמב'ם הלכות איסורי ביאה.
ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
