שמעון הצדיק: על שלושה דברים העולם עומד. 'ביום חתונתו וביום שמחת ליבו'. ברית בין הבתרים. קריאת סדר הקורבנות. 'למה לי רב זבחיכם'. קין והבל. העומר. שתי הלחם. ניסוך המים. רמב'ם: הקורבנות מכלל החוקים.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
נגע צרעת. מסכת נגעים. טהרת כוהן מצורע. מנחת חינוך. ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים. תפארת ישראל. רבה בר נחמני: טהור טהור. רמב'ם: טומאת צרעת. כסף משנה. לא בשמיים היא. חתם סופר.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.
'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ספירת העומר. 'ויחן שם ישראל'. תלמידי רבי עקיבא. רבי טרפון. צהבו פניו של יהודה בן נחמיה. רבי יהודה ברבי אלעאי. רבי נחוניא בן הקנה. לא נתכבדתי בקלון חברי.
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
