ספר ויקרא פרשת מצורע - להכעיס לשם שמים

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.

מתי משתמשים בכלל שאין מוקדם ומאוחר בתורה. אזהרת משה שלא יתפתו ליצר הרע.

ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע, סומא ומי שאין לו בנים. מצורע יושב בדד מחוץ למחנה. צרעת כעונש על לשון הרע וגסות הרוח. עוזיהו נענש בצרעת כי רצה להקטיר קטורת. ינאי ושמעון בן שטח.

המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.

עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.

'לא תיקום ולא תטור... ואהבת לרעך כמוך'. 'בצדק תשפוט עמיתך'. הדן את חברו לכף זכות דנים אותו לזכות. הפחד של שמואל מהדין. מכל מצווה נברא מלאך טוב.

קידוש השם - במידות ובמעשים מתוקנים. חילול השם - מי שמתנהג שלא כראוי. אדם גדול צריך להיזהר במעשיו גם בדברים המותרים. מסירות נפש כדי להימנע מעבירה של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מדרגת הרוגי מלכות.

דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.