קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
הקמת המשכן: כג' באדר או בראש חודש ניסן לדעת רבי עקיבא. יום השמיני למילואים. ספרא :... נטל עשר עטרות. אליהו בהר הכרמל. דוד מעלה את הארון לירושלים. חנוכת המקדש בימי שלמה. מועד קטן: אכלו ביום כיפור.
ברית מילה דוחה שבת. ברית בין ה' לישראל. ברית על ירושת הארץ. ברית מילה בזמנה. שבת וארץ ישראל. גלות כעונש על ביטול מילה. הברית של אברהם. ברכת רפאנו כנגד ברית מילה.
ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה. עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל. ארץ ישראל היא נחלת ה'. תשב"ץ: עונשו של החוטא בארץ ישראל. המבזה את ארץ ישראל כמבזה את הקודש. גדולי החכמים נישקו את אבני ארץ ישראל.
איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.
'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ספירת העומר. 'ויחן שם ישראל'. תלמידי רבי עקיבא. רבי טרפון. צהבו פניו של יהודה בן נחמיה. רבי יהודה ברבי אלעאי. רבי נחוניא בן הקנה. לא נתכבדתי בקלון חברי.
אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
