קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
טעם מצוות הקרבת קורבן חטאת. מדוע מכפר קורבן חטאת על עברה בשוגג ולא על עברה במזיד. מדוע נאמר "נפש כי תחטא". חטאת כוהן גדול. חטאת סנהדרין. חטאת מלך. חטאת יחיד.
'ונפש ... מנחה לה''. המנחה מן הצומח: חיטה, שעורה (בסוטה ועומר), שמן זית, לבונה, יין לנסכים. מקטירים קומץ ולבונה. מרדכי לימד הלכות קמיצה בשושן. דברי המן. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.
'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ספירת העומר. 'ויחן שם ישראל'. תלמידי רבי עקיבא. רבי טרפון. צהבו פניו של יהודה בן נחמיה. רבי יהודה ברבי אלעאי. רבי נחוניא בן הקנה. לא נתכבדתי בקלון חברי.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.