ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א

טבילה במקווה. מעלת הטבילה. הטעם לטבילה. מדוע במים.

מדוע בעל הבית אומר 'כנגע נראה לי'. שלא יאמר אדם טמא אפילו על ודאי. שלא יפתח אדם פה לשטן. הכוהן פוסק על טומאת הנגע.

צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.

קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.

פינוי הכלים מהבית הנגוע לפני בוא הכוהן. התורה חסה על ממונם של ישראל. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.

נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.

מדוע תלויה טומאת צרעת באמירת הכוהן? הכוהן שלוחו של הקב"ה. צרעת מדבקת. אהרון אוהב שלום. הענווה של משה ואהרון.