ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

קורבן תודה. החייבים: יורדי הים, הולכי מדבריות, חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא. לחמי תודה: חלות מצות, רקיקי מצות, סולת מורבכת, חלות לחם חמץ. ברכת הגומל. 'וארשתיך לי לעולם'.

כעסו של משה על אלעזר ואיתמר. גנות הכעס. מידת הסבלנות. עדות רבי חיים ויטאל על האר"י. בעל התניא באגרת הקודש. דברי המגיד לבית יוסף. אגרת הרמב"ן.

ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע, סומא ומי שאין לו בנים. מצורע יושב בדד מחוץ למחנה. צרעת כעונש על לשון הרע וגסות הרוח. עוזיהו נענש בצרעת כי רצה להקטיר קטורת. ינאי ושמעון בן שטח.

מדוע תלויה טומאת צרעת באמירת הכוהן? הכוהן שלוחו של הקב"ה. צרעת מדבקת. אהרון אוהב שלום. הענווה של משה ואהרון.

המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.

"הוכח תוכיח את עמיתך". כל האומר ששלמה חטא אינו אלא טועה. שלמה לא מיחה בנשיו. ירבעם בן נבט הוכיח את שלמה. עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. עולם ברור ראית. שמואל ורב יהודה.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.

אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.