ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

קורבן תודה. החייבים: יורדי הים, הולכי מדבריות, חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא. לחמי תודה: חלות מצות, רקיקי מצות, סולת מורבכת, חלות לחם חמץ. ברכת הגומל. 'וארשתיך לי לעולם'.

איסור אכילת תולעים. פרי חדש. זוהר: צריך להיזהר מאכילת דברים טמאים ומדיבור בדברים אסורים. רמב'ם הלכות דעות. מסכת חולין, תוספות. חמורו של פנחס בן יאיר. מסילת ישרים. ספירת העומר.

המקור למצוות מילה בציווי לאברהם. מילה דוחה שבת. המילה היא אות בגופו של האדם. המילה מייחדת את היהודי. מצוות המילה אינה מובנת בשכל.

צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.

'ואל יבא בכל עת אל הקדש', יעב'ץ, פרוש למסכת אבות. יחזקאל 'הבא דרך שער צפון'. המן. מדרש רבה- המטרונא ורבי יוסי. משלי. רבי עקיבא ואשתו רחל. רבי אלעזר בן ערך. המהרש'א.

איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.

ספירת העומר מדאורייתא או מדרבנן. רמב'ם. טעם המצווה: ספר החינוך, מסכת ראש השנה, קבלה. ברכת שהחיינו בספירת העומר. רדב'ז. רשב'א. 'ממחרת השבת'. מחלקת חכמים ובייתוסים.

ההבדל בין נשך לתרבית. עונשו של המלווה בריבית. הדימוי של מלווה בריבית למגדל חזירים. המעלה של נתינת הלוואה בלי לקחת ריבית.

נדר בלשון דמים ובלשון ערך. ערכו של אדם בעולם הזה. ערכו הרוחני של האדם. שדה אחוזה בארץ ישראל. מעלת ארץ ישראל. יעקב קנה שדה בשכם. ערך התורה. 'אם בחוקותי תלכו'. שכר מצווה בעולם הבא.