ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
איסור אכילת תולעים. פרי חדש. זוהר: צריך להיזהר מאכילת דברים טמאים ומדיבור בדברים אסורים. רמב'ם הלכות דעות. מסכת חולין, תוספות. חמורו של פנחס בן יאיר. מסילת ישרים. ספירת העומר.
ברית מילה. מילה בזמנה דוחה שבת. הברית בין עם ישראל לקב'ה. בזכות הברית זוכים לרשת את הארץ ולמתנת השבת. גלות בגלל ביטול ברית מילה. אברהם נימול ביום כיפור. ברכת רפאנו על המילה.
'וחי בהם'. סנהדרין: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים- יהרג ואל יעבור. יומא: פיקוח נפש דוחה שבת, הזריז הרי זה משובח. מנחת חינוך, הרב קוק ב'חזון הגאולה': מלחמה דוחה פיקוח נפש. מצוות ישוב ארץ ישראל.
המחלוקת ביבנה בין רבן גמליאל לרבי יהושע בקידוש החודש. גזירת רבן גמליאל. רבי עקיבא: 'אשר תקראו אותם' אפילו שוגגים. מקדש השבת. מקדש ישראל והזמנים. השבת קבועה. ישראל מקדשים את החודש.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
