ספר ויקרא פרשת שמיני - המנחה נאפת כמצה

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.

טעמי איסור אכילת בעלי חיים לא כשרים. רמב"ם- מזיק לבריאות. רמב"ן- מזיק למידות. בעל העקידה- חינוך לריסון התאוות. סימני הכשרות. הצביעות של החזיר. החרטה שבתשובה. קורבן אשם תלוי יקר מקורבן חטאת.

תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.

קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.

המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.

מדוע נאמרה הפרשה אל כל עדת ישראל. גופי תורה תלויים בה. קדושה על ידי הליכה בהנהגותיו של הקב"ה. פרישה מהעריות. נבל ברשות התורה.

המחלוקת ביבנה בין רבן גמליאל לרבי יהושע בקידוש החודש. גזירת רבן גמליאל. רבי עקיבא: 'אשר תקראו אותם' אפילו שוגגים. מקדש השבת. מקדש ישראל והזמנים. השבת קבועה. ישראל מקדשים את החודש.

אונאת דברים חמורה מהונאת ממון. כיצד זה שתלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כיצד נמנע רבי יהודה מלבייש את רבי טרפון.

מי שלומד פרטי מצווה שהוא לא יכול לקיימה, עולה לו כאילו קיימה. דרוש וקבל שכר. שכר העוסק בתורה לשמה. סעודה שלישית של רבי שמעון בר יוחאי בערב פסח שחל בשבת.