שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה. עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל. ארץ ישראל היא נחלת ה'. תשב"ץ: עונשו של החוטא בארץ ישראל. המבזה את ארץ ישראל כמבזה את הקודש. גדולי החכמים נישקו את אבני ארץ ישראל.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
'ונפש ... מנחה לה''. המנחה מן הצומח: חיטה, שעורה (בסוטה ועומר), שמן זית, לבונה, יין לנסכים. מקטירים קומץ ולבונה. מרדכי לימד הלכות קמיצה בשושן. דברי המן. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
