'ונפש ... מנחה לה''. המנחה מן הצומח: חיטה, שעורה (בסוטה ועומר), שמן זית, לבונה, יין לנסכים. מקטירים קומץ ולבונה. מרדכי לימד הלכות קמיצה בשושן. דברי המן. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.
ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה. עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל. ארץ ישראל היא נחלת ה'. תשב"ץ: עונשו של החוטא בארץ ישראל. המבזה את ארץ ישראל כמבזה את הקודש. גדולי החכמים נישקו את אבני ארץ ישראל.
איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.
ספירת העומר. ימי אבל על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. ימי הכנה למתן תורה. ר' חיים ויטל- חשיבות המידות הטובות. דרך ארץ קדמה לתורה. רבי יהושע ובת הקיסר. הלל ושמאי והגרים.
רש'י:'שתהיו עמלים בתורה'. ב'ח, ט'ז, מהרש'ל - לימוד תורה מתוך עמל. רבי חיים ויטאל על לימוד האר'י. רבי חיים מוולוז'ין על לימוד הגר'א. לימוד התורה של הפני יהושע והמשנה ברורה. מעלת החזרה בלימוד.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.
