חטא המרגלים. הסיבות לחטא. 'ונהי בעינינו כחגבים'. דברי יהושע וכלב. 'ויבא עד חברון'. כלב התפלל במערת המכפלה. הבטחת ארץ ישראל לאבות וזכותנו על ארץ ישראל. 'עלה נעלה וירשנו אותה'.
שבט לוי נשא את כלי המשכן. בי קהת. מדוע כיסו את כלי המשכן. הגבלת הרצון להבנת האלקות. מעשה מרכבה. ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, בן זומא, אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
מלחמת ישראל בסיחון מלך האמורי. עמון ומואב טהרו בסיחון. אהוד בן גרא ועגלון. רות. שכרו של עגלון שקם לכבוד ה'. שכרם של שם ויפת. שכר מצווה בצער. צדיק ובעל תשובה. מעלת דורו של רבי יהודה.
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.
נחלת השבטים ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן. רמב"ן: לישב את השטח הגדול שבעבר הירדן. הנצי"ב: ללמד תורה את שבטי ראובן וגד. חצי משבט המנשה - כדי שיהיה קשר בין שבטי עבר הירדן לשאר השבטים.
רוצח בשוגג. עיר מקלט. אסור לקחת כופר מרוצח. כופר בשור שהרג. מידת החנופה. המתחנף אין תוכו כברו. הסיבות לגלות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. חורבן בית המקדש בעוון שפיכות דמים.
חטא המרגלים. מסכת תענית. דור המדבר. תשעה באב. רמב'ן. חזקיהו. סנחריב מלך אשור. שבנא הסופר. מסכת סנהדרין. נבואת ישעיהו. קשר רשעים אינו מן המנין. כלב בן יפונה. 'עלה נעלה'.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
מתי שונה שמו של יהושע: אבן עזרא, רבנו בחיי- לפני שליחת המרגלים. רמב"ן, הנצי"ב- לפני מלחמת עמלק. ארבעה דברים קורעים את גזר דינו של האדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי המעשה. הענווה של יהושע.
מקושש העצים. הטעם למצוות ציצית. חוט תכלת. שכר מצוות ציצית. תפילין, ציצית ומזוזה שומרים על האדם. אברהם ומלך סדום. המבזה את הבגדים לא נהנה מהם. דוד כרת את מעיל שאול.
