ברית מילה. מילה בזמנה דוחה שבת. הברית בין עם ישראל לקב'ה. בזכות הברית זוכים לרשת את הארץ ולמתנת השבת. גלות בגלל ביטול ברית מילה. אברהם נימול ביום כיפור. ברכת רפאנו על המילה.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
'וחי בהם'. סנהדרין: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים- יהרג ואל יעבור. יומא: פיקוח נפש דוחה שבת, הזריז הרי זה משובח. מנחת חינוך, הרב קוק ב'חזון הגאולה': מלחמה דוחה פיקוח נפש. מצוות ישוב ארץ ישראל.
'הכהן הגדול... שמן המשחה'. ויקרא רבה: כה'ג גדול בחמישה דברים. נדרים: נבואה על גיבור. רמב'ם יסודי תורה: גיבור במידותיו. מסילת ישרים: רעת העצל. יומא: ריש לקיש ורבה בר בר חנה. שיר השירים: 'אם חומה היא'.
אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.
ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע, סומא ומי שאין לו בנים. מצורע יושב בדד מחוץ למחנה. צרעת כעונש על לשון הרע וגסות הרוח. עוזיהו נענש בצרעת כי רצה להקטיר קטורת. ינאי ושמעון בן שטח.
ברית מילה דוחה שבת. ברית בין ה' לישראל. ברית על ירושת הארץ. ברית מילה בזמנה. שבת וארץ ישראל. גלות כעונש על ביטול מילה. הברית של אברהם. ברכת רפאנו כנגד ברית מילה.
תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.
ספר ויקרא פרשת תזריע - ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים
נגע צרעת. מסכת נגעים. טהרת כוהן מצורע. מנחת חינוך. ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים. תפארת ישראל. רבה בר נחמני: טהור טהור. רמב'ם: טומאת צרעת. כסף משנה. לא בשמיים היא. חתם סופר.