הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.
קידוש השם - במידות ובמעשים מתוקנים. חילול השם - מי שמתנהג שלא כראוי. אדם גדול צריך להיזהר במעשיו גם בדברים המותרים. מסירות נפש כדי להימנע מעבירה של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מדרגת הרוגי מלכות.
טעם מצוות השמיטה. שמיטה והר סיני. אמונה בבריאת העולם. שבת ושמיטה. זמן ללימוד תורה. חמלה על בני אדם. גיבורי כוח עושי דברו- שומרי שביעית. הרב קוק בספרו שבת הארץ: השמיטה והאומה.
נדר בלשון דמים ובלשון ערך. ערכו של אדם בעולם הזה. ערכו הרוחני של האדם. שדה אחוזה בארץ ישראל. מעלת ארץ ישראל. יעקב קנה שדה בשכם. ערך התורה. 'אם בחוקותי תלכו'. שכר מצווה בעולם הבא.
רש'י:'שתהיו עמלים בתורה'. ב'ח, ט'ז, מהרש'ל - לימוד תורה מתוך עמל. רבי חיים ויטאל על לימוד האר'י. רבי חיים מוולוז'ין על לימוד הגר'א. לימוד התורה של הפני יהושע והמשנה ברורה. מעלת החזרה בלימוד.
אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.
אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.
מי שלומד פרטי מצווה שהוא לא יכול לקיימה, עולה לו כאילו קיימה. דרוש וקבל שכר. שכר העוסק בתורה לשמה. סעודה שלישית של רבי שמעון בר יוחאי בערב פסח שחל בשבת.
