ספר שמות פרשת כי תישא - לך רד

שמות רבה: כשמת יוסף הפסיקו למול. ילקוט שמעוני: נתמלאו בתי תאטראות מהם. הנצי'ב בהעמק דבר: כשעם ישראל מתערב בגויים הוא נענש, 'עם לבדד ישכון'- הוא התנאי לקיומו. זעקת עם ישראל לה' מזרזת את הגאולה.

ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.

לקיחת השה לקורבן פסח בי' בניסן, הקרבתו וצלייתו כשהוא שלם, נועדו לקדש את שמו של הקב"ה. הקב"ה בעצמו נפרע מהמצרים, וכך יהיה גם בגאולה העתידית.

תלונת עם ישראל "בשבתנו על סיר הבשר". הניסיון במן: רש"י - שמירת המצוות במן, רמב"ן - אכילת אוכל שלא רגילים בו, ספורנו ואור החיים - מה יעשה העם בזמנו הפנוי, רשב"ם - תלות עם ישראל בקב"ה. אכלו את המן עד הכניסה לארץ ישראל.

כיצד מקיימים את איסור לא תחמוד. משל האיש הכפרי ובת המלך. זיכרון מתן תורה. שיוויתי ה' לנגדי תמיד. מעלת הדבק בה' במסילת ישרים.

"מדבר שקר תרחק". מותר לשנות מפני השלום. אזהרה לדיין מהטיית הדין.

ארון הברית. גניזת הארון. יאשיהו. קודש הקודשים. לשכת העצים. רמב'ם. רמב'ן. אש. שכינה. רוח הקודש. אורים ותומים. תלמיד חכם שאין תוכו כברו. רבן גמליאל. רבי אליעזר בן עזריה.

מזבח הקטורת. הקטורת מאחדת בין עם ישראל לקב"ה. הקטורת מכפרת על לשון הרע. התיקון לחטא לשון הרע.

'הראני נא את כבודך'. נקרת הצור. 'וראית את אחורי ופני לא יראו'. חתם סופר. נס פורים. רבנו בחיי בספרו כד הקמח. אמונה ובטחון. אליהו בהר הכרמל ובהר סיני. קנאותו של אליהו.

כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.

החושן מכפר על הדיינים. מעשה חושב. החושן רומז על התנהגותו הראויה של הדיין.