מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
הקב"ה רצה להמית את משה. הקב"ה מדקדק עם צדיקים. טעם מצוות מילה. ברית המילה ביציאת מצרים ובכניסה לארץ ישראל. מדוע לא קיימו בני ישראל את מצוות ברית המילה בזמן הליכתם במדבר.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.
מצוות קידוש החודש. קידוש החודש נמסר לעם ישראל. מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע על קידוש החודש. גזירת רבן גמליאל על רבי יהושע. טענת הלבנה שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. עונשה של הלבנה. מידת הענווה.
הנסיון במרה הוא מבחן אמונה לעם ישראל. מכילתא: המתקת המים היא נס בתוך נס. המתקת המים ביריחו על ידי אלישע היא נס בתוך נס. מסכת סוטה- שלוש חינות הן: חן מקום, חן אשה וחן מקח.
עצת בלעם, איוב ויתרו לפרעה. יסורי איוב. חזרת יתרו לארצו. עונש לפורש מהציבור. שכר המצער עצמו עם הציבור. מטרת השעבוד במצרים. עבד ה'. צערם של רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי.
רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. ירושלמי: בית המקדש יבנה לפני מלכות בית דוד. תפארת ישראל: 'מקדש משמיים' פרושו שהקב'ה יסייע לנו לכשנבנה. החפץ חיים בספרו 'ליקוטי הלכות' כתב דברי התעוררות לבניין הבית.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.
חטא העגל. רש'י: העם טעה בחשבון. חיי אדם. פרקי אבות. תפארת ישראל: שיהיה מיושב בדעתו. רב אדא בר אהבה:מתון, מתון. ריש לקיש ורבי יוחנן. ר' חיים מוולוז'ין. הגר'א. שלמה אבן גבירול. ספורנו. מהר'ם אלשיך.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
