מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
'ויגדל משה'. ילקוט שמעוני: גדל בפלטין של פרעה. שמות רבה. אבן עזרא: מחשבות ה' עמקו. רמב'ם מורה נבוכים. הנצי'ב, העמק דבר. מהר'ל, גבורות ה'. הרב טוקצינסקי, עיר הקודש והמקדש. הרב קוק, אורות.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.
הנסיון במרה הוא מבחן אמונה לעם ישראל. מכילתא: המתקת המים היא נס בתוך נס. המתקת המים ביריחו על ידי אלישע היא נס בתוך נס. מסכת סוטה- שלוש חינות הן: חן מקום, חן אשה וחן מקח.
עצת בלעם, איוב ויתרו לפרעה. יסורי איוב. חזרת יתרו לארצו. עונש לפורש מהציבור. שכר המצער עצמו עם הציבור. מטרת השעבוד במצרים. עבד ה'. צערם של רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי.
השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.
הגר'א: משה לא מוזכר בפרשה. רבי נחמן מברסלב: חשוב לשמח כל יהודי. מלאכי: 'זכרו תורת משה עבדי'. בגדי כהונה מכפרים. המקדש הוא אורו של עולם. עם ישראל נמשל לזית ולשמן.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
