ציווי ה' למשה לדבר עם פרעה. 'הן בני ישראל לא שמעו אלי'. אחד מעשרה קל וחומר שבתורה. 'ויאמן העם וישמעו'. מכילתא: נגאלו בשכר האמונה. חזקיהו. שבנא. ישעיהו: קשר רשעים אינו מהמניין. מפלת אשור.
הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.
במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.
הגר'א: משה לא מוזכר בפרשה. רבי נחמן מברסלב: חשוב לשמח כל יהודי. מלאכי: 'זכרו תורת משה עבדי'. בגדי כהונה מכפרים. המקדש הוא אורו של עולם. עם ישראל נמשל לזית ולשמן.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
העם נסע כשהענן עלה. מקום החנייה נקרא מסע. מנוחה רק בארץ ישראל. משך חוכמה: קיום עם ישראל בהיותו נבדל מהעמים. מקומו של יהודי בארץ ישראל. התקדמות במדרגה רוחנית.
המטה של אהרון הפך לתנין ובלע את מטות החרטומים. גם החרטומים עשו מכות דם וצפרדע. הכישוף שבמצרים. מחלוקת רמב"ם ורמב"ן אם יש אמת בכישוף. מדוע נענשו המצרים. מה מסמל המטה שהפך לתנין.
'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.