ספר דברים פרשת דברים - נישואי שלמה עם בת פרעה

שרפת בית המקדש בט' באב. דיני ט' באב. ירושלמי ברכות: בט' באב נולד המשיח ומנחם שמו. שער הכוונות. תפילת נחם. קידוש לבנה במוצאי ט' באב. ילקוט שמעוני. זכריה: צום הרביעי... יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.

תפילת משה ובקשתו להיכנס לארץ ישראל. "ויתעבר בי ה' למענכם". מדוע לא נקבר משה בארץ ישראל. מדוע לא בנו משה ודוד את בית המקדש.

החובה לברך מאה ברכות בכל יום. מאה ברכות בכל יום- לעצירת מיתתם של מאה אנשים שמתו משום שלא שבחו ולא ברכו את ה'. ביכורים כהודיה לה'. השלמת מאה ברכות בשבת באכילת מטעמים. הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה- מעל.

האיסור להאמין לנביא שקר. אין בכוחם של אות או מופת לעקור דבר מהתורה. האמונה במשה לא בגלל האותות והמופתים. נביא שקר ניסיון לעם.

טעם מצוות 'עגלה ערופה'. האחריות המוטלת על הזקנים והשופטים.

אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.

המעמד בהר גריזים ובהר עיבל. 'ברוך האיש'. 'ארור האיש אשר לא יקים'. הגבהת ספר תורה. ההבדל בין ידיעה לראייה. חטא העגל. שכר המלמד אחרים. רבנו יונה. מעשיו מרובים מחוכמתו. קבלה לקיום המצוות.

תשובה בגלות ותשובה בארץ ישראל. ההבדל בהפטרת שבת שובה בין לשוב עד ה' לבין לשוב אל ה'. בגלות השכינה עם עם ישראל וכשנגאלים שכינה נגאלת עמהם.

עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.

"הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום". נקמת בני ישראל במדינים. דברי דוד לגולית. דברי רחב למרגלים. נקמה על הדם ונקמה על החמס. ארץ ישראל מכפרת על הגרים בה.

תיאור מתן תורה. האומות לא רצו לקבל את התורה. התורה נתנה לעם ישראל מפני שהם עזים. בזכות תכונות העזות וקשיות העורף עם ישראל מוכן להיהרג על קידוש השם. שבחו של דור המדבר.