אבן השתיה בקודש הקודשים. רמב'ם: ממקום המזבח שבמקדש נברא האדם הראשון ושם הקריבו קין והבל. מקומו ההלכתי של קו התאריך. ישיבת מיר ביפן, הרב הרצוג והחזון איש. ברטנורא ורדב'ז: זיהוי אבן השתיה.
נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו. לעתיד לבוא הקב'ה ישחט את היצר הרע. שכר השתיקה. ערכה של תורה. אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה. יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא. כל מעשיך לשם שמים.
עקדת יצחק כעונש על כריתת הברית של אברהם עם אבימלך. כריתת הברית של אחאב עם בן הדד מלך ארם גרמה למותו. יפתח נצח במלחמה כנגד עמון כיוון שלא רצה לוותר על שטחי ארץ ישראל.
מדרש איכה: רחל מלמדת זכות על עם ישראל. ירמיהו: רחל מבכה על בניה. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. מר עוקבא ואשתו. רבי אליעזר בן הורקנוס: הזהרו בכבוד חבריכם.
מות רחל. 'דרך אפרתה היא בית לחם'. אברהם קיים את התורה. רמב'ן. כיצד נשא יעקב שתי אחיות. יוסף. מערת המכפלה. שמואל. שאול. זיהוי מקום קבר רחל. 'כברת ארץ'. ירמיהו. 'קול ברמה'. 'רחל מבכה על בניה'.
יוסף לא מבייש את אחיו בהתגלותו. המלבין פני חברו ברבים. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. יהודה ותמר. מר עוקבא ואשתו. זהירות תלמידי חכמים בארץ ישראל. הזהרו בכבוד חבריכם. הנהגת רבי ישראל מסלנט.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
קורבנותיהם של קין והבל. כוזרי: מחלוקת קין והבל מי יקבל את ארץ ישראל. תכלית הקורבן לשנות את דרגתו הרוחנית של המקריב. 'זה אלי ואנווהו'. התנאה לפניו במצוות. הידור מצווה. הכנות לשבת.
התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
